בולפאפ – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עימוד בפרק קישורים חיצוניים (בוט סדר הפרקים) |
מ הגהה, ויקיזציה |
||
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=תצורת תכנון של כלי נשק|אחר=טיל אוויר קרקע אמריקאי שקדם ל-[[AGM-65 מאבריק]]|ראו=[[AGM-12 בולפאפ]] {{אנ|AGM-12 Bullpup}}}}
[[קובץ:AUG A1 407mm 03.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[שטייר AUG]], אחד מרובי הבולפאפ המצליחים ביותר]]
'''בּוּלְפַּאפ''' (ב[[אנגלית]]: '''Bullpup''') היא תצורה של כלי [[נשק]] בה מכלול הנשק נמצא בתוך ה[[קת]].
==יתרונות וחסרונות==
תצורה זו מאפשרת שימוש בקנה ארוך יחסית לגודל הנשק, מה שמגביר את הטווח היעיל של הנשק ואת דיוקו של הקנה, מכיוון שאורך הקנה מתחיל מהמקום בו המחסנית נמצאת - משם נגרפים הכדורים לבית הבליעה. ככל שהמחסנית ממוקמת יותר אחורנית, כך הקנה יכול להיות ארוך יותר - אורך הקנה משפיע על הדיוק והטווח. כמו כן, עיצוב זה מאפשר להפחית במשקל כלי הנשק
מנגד, ישנם אלו הטוענים כי הצבת בית המחסנית במיקומו החדש מקשה על טעינת הנשק ומאלצת את היורה להרחיק את הנשק מגופו וכך גורמת לו לצאת ממצב ירי. בעיה נוספת היא הצורך בעקב קת חזק מספיק על מנת לספוג את זעזועי המכלול.
שורה 11:
הרעיון יושם לראשונה ברובים בריחיים כמו התורניקרופט קרבין מ-1901, ויושם בכלי נשק חצי-אוטומטיים מ-1918 (רובה צרפתי בשם פוקון מונייר). ב-1935 הנרי דלאקר רשם פטנט על [[אקדח]] בולפאפ. [[רובה סער]] בולפאפ נסיוני פותח ב[[ברית המועצות]] ב-1945. [[בריטניה]] שקלה את הרעיון של רובה שירות בולפאפ מאז 1944. שני עיצובים, ה-EM-1 וה-EM-2 פותחו על ידי הבריטים כתחליף לאקדח, [[תת-מקלע]] ורובה. הבחירה בבולפאפ נעשתה כדי לשמור הן על דיוק הנשק והן על אורכו. ה-EM-2 אומץ על ידי הבריטים ב-1951, כרובה השירות (המוגבל) הראשון בתצורת הבולפאפ, אך כעבור כמה שנים הוא נזנח כשאומצה [[מחסנית]] ה-7.62 NATO.
ישנם גם [[מטול רימונים|מטולי רימונים]] רימונים ייעודיים בצורת בולפאפ, כמו ה-[[XM25]].
==שימוש בעולם==
רובי בולפאפ הפכו
===דוגמאות לרובי בולפאפ===
| |||