עלי דייויס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (דיון)
מאין תקציר עריכה
שורה 7:
דיוויס (Eli Davis) נולד בשנת 1908 בבירז', ליטא. משפחתו היגרה לאנגליה בהיותו בן חודשים ספורים. את לימודי הרפואה סיים במנצ'סטר בשנת 1933. בתקופת לימודיו בפקולטה לרפואה היה פעיל בארגוני הסטודנטים הציוניים. לאחר מכן נבחר למועצת הפדרציה הציונית הבריטית. שימש כרופא ב-''Manchester Royal Infirmary'' וערב פרוץ מלחמת העולם השנייה נתמנה לסמנכ"ל ''St. Andrew’s Hospital'' בלונדון, אותו ניהל בזמן ה"בליץ".
 
בה בעת המשיך בפעילותו הציונית, ובשנת 1943 הקים את ארגון PATWA {{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.jta.org/1969/11/28/archive/mark-25th-anniversary-of-patwa-which-has-brought-40000-professionals-to-israel|כותרת=Mark 25th Anniversary of Patwa, Which Has Brought 40,000 Professionals to Israel|אתר=Jewish Telegraphic Agency|תאריך=1969-11-28|תאריך_וידוא=2017-03-18}}}} שפעל לעליית בעלי מקצועות שונים לארץ ישראל (''Professional and Technical Workers Aliyah''). דיוויס נבחר להיות יושב הראש הראשון של הארגון. בין המקימים היו גם ד"ר ולטר איתן, אליהו אפשטיין ו[[אברהם הרמן]] -  לימים נשיא האוניברסיטה העברית. הארגון הצליח להעלות מבריטניה עשרות אלפי עולים בעלי מקצועות, שמילאו תפקידים חשובים במינהל הלאומי בארץ.
 
בשנת 1946 עלה ארצהלארץ ישראל עם אשתו עליזה (Elise) ושימש כסגן מנהל בית החולים הדסה. לאחר שמנהל בית החולים, [[חיים יסקי]], נרצח ב[[שיירת הדסה]], מונה למנכ"ל ההסתדרות המדיצינית הדסה ולמנהל בית החולים. תוך זמן קצר, ולאחר משא ומתן מייגע עם ממשלת המנדט, עם הצבא הבריטי ועם ראשי הכנסיות בירושלים, הוביל דייויס את שיקום '''הדסה''' במשכנים זמניים בירושלים בתחילה, עד שהוקם בית החולים החדש ב[[בית החולים הדסה עין כרם|עין כרם]]. הוא דאג להקמת מערכת רפואית בעיר למתן שירותי הרפואה והאשפוז לאחר סגירת ביה"ח הדסה על הר הצופים בתקופת המצור. בו זמנית דאג להקמה ולפיתוח בתי חולים ומרפאות '''הדסה''' ברחבי הארץ (תל אביב, ראש-העין, צפת ועוד).
 
בשנת 1949, עם תום מלחמת השחרור ושחרור באר שבע, יזם להקים את [[בית החולים הדסה בבאר שבע]] - בי"ח הדסה ע"ש יסקי, ממנו צמחו שירותי הרפואה והפקולטה לרפואה באוניברסיטת באר שבע. [[קובץ:DR. Ilay Davis speaking.jpg|ממוזער|עלי דייויס נואם, 1949]]
 
בשנת 1951, לאחר ששירותי בית החולים הדסה בירושלים נכנסו לתלם ולמסלול מסודר, החליט פרופ' דייויס לשוב ולהתמסר למחקר ולהוראה, ולפיכך התפטר מניהול ההסתדרות המדיצינית הדסה וביה"חובית החולים, וחזר לפרקטיקה כראש מחלקה פנימית ג' שכללה את מרפאת החוץ הגדולה ביותר.
 
על תרומתו החשובה לשמירה ולפיתוח שירותי הבריאות בירושלים בעת מלחמת השחרור ואחריה, החליטה ההסתדרות המדיצינית הדסה העולמית לקרוא את אגף המינהלה בביה"חבבית החולים הדסה על הר הצופים לאחר שיקומו, ע"ש פרופ' דיוויס.
 
פרופ' דיוויס היה רופא וחוקר בעל שם עולמי. הוא היה עמית (fellow) של הקולג' המלכותי לרופאים באנגליה (FRCP) {{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.rcplondon.ac.uk/|כותרת=RCP London|אתר=RCP London|תאריך_וידוא=2017-03-18}}}}, וחבר כבוד בארגונים רבים. בשנת 1976 קיבל מנשיאת הסתדרות הדסה העולמית רוז מטצקין {{הערה|{{Cite news
| url = http://www.nytimes.com/2002/05/17/nyregion/rose-ellis-matzkin-hadassah-leader-88.html
| title = Rose Ellis Matzkin -- Hadassah Leader, 88
שורה 33:
בשנת 1938 נישא באנגליה לעליזה-שרה ׂ(Elise-Sara) לבית רוזנבלום (נפטרה 1994). בני הזוג עלו לארץ בשנת 1946, והתגוררו בשכונת טלביה-רחביה בירושלים יחד עם שני ילדיהם, נעמי פרנקל (אשת שפה ומקרא), וחיים דיבון (איש משרד החוץ, כיהן כסמנכ"ל משרד החוץ, ראש [[מש"ב]] ובין יתר תפקידיו כיהן כשגריר ישראל באתיופיה, בקנדה ובהולנד). הותיר אחריו שמונה נכדים (ביניהם השופט צבי פרנקל){{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://elyon1.court.gov.il/heb/cv/fe_html_out/menus/mnu_judges/mnu_jdgs_in_court_4140.htm|כותרת=הרשות השופטת - פרטי בתי המשפט - השופטים והרשמים בבית הדין האזורי לעבודה ב"ש|אתר=elyon1.court.gov.il|תאריך_וידוא=2017-03-21}}}}. נוסף לעבודתו הרפואית הענפה התעניין פרופ' דייויס גם בתחומים אחרים, ובראשם נושא היודאיקה. דייויס הקדיש חלק ניכר מזמנו לבניית אוסף אמנות יהודית, ממנו תרם למוזיאונים שונים. גם בנושא זה (אמנות ופולקלור יהודי), פרסם שלושה ספרים ומאמרים רבים. בנוסף כתב רומנים רפואיים על חיי הרפואה בעת המצור בירושלים, על הקמת בית הספר לרפואה ועוד.
 
נפטר בשנת 1997 בגיל 89 בירושלים, העיר בה התגורר מאז עלייתו ארצהלישראל ב-1946.
 
== ספרים ==
פרסם כ-130 ספרים ומאמרים מקצועיים וכן מחזות וספרי אמנות.
 
בין ספריו:
* '''רפואה ואורח חיים''' (ספר רפואה המיועד לציבור הרחב) הוצאת מגנס, 1988
* '''The Quack''' הוצאת ראובן מס 1986
* '''Saga of a siege''' הוצאת ''ראובן מס,'', 1981
* '''הקמיע העברי''' יחד עם ד"ר דוד א' פרנקל, הוצאת המכון למדעי היהדות, 1995
* '''Who Healeth All Thy Diseases''' הוצאת ראובן ''מס,'' 1975