וגר זאב עם כבש – הבדלי גרסאות

* '''סאטירה מאת עגנון''': לאחר שנאלץ לעזוב את ביתו ב[[פרעות תרפ"ט]], וזה הפך לבלתי ראוי למגורים, פרסם עגנון [[סאטירה]] בשם "מדרש זוטא",{{הערה|[[ש"י עגנון]], "מדרש זוטא", '''[[מאזנים]]''' כ"ח/ב, כ"ג חשון תרצ"א. {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23804188}}}} המבוססת על הפסוק {{ציטוטון|וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ}}. בחלקה הראשון, "פרשת וגר זאב עם כבש", מתווכח הזאב עם ישעיהו על שהוא מציג מצב זה כנבואה לעתיד לבוא, והרי, אומר הזאב, "מיום שנברא העולם אנו דרים כאחד". להוכחת דבריו מביא הזאב מובאות מהתורה ומדברי חז"ל, אך בסופו של הוויכוח "נכנס הזאב לתוך עדר של כבשים, מהם טרף ואכל, מהם הפיל והרכ, מהם חמס ושדד". בחלקה השני, "פרשת כבשים בני שנה תמימים", קבוצה של כבשים דנה כיצד לפייס את הזאב. בשני משלים אלה מייצג הזאב את [[ערביי ארץ ישראל]], והכבשים - את יהודי הארץ. המשלים נתפסו כמתקפה של עגנון על גישתם הפייסנית של ידידיו, אנשי "[[ברית שלום]]".{{הערה|[[אהוד בן-עזר]], "צל הפרדסים והר הגעש - שיחות על השתקפות השאלה הערבית ודמות הערבי בספרות העברית בארץ-ישראל מסוף המאה הקודמת ועד ימינו", [https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe00497.php#10 שיחה תשיעית: הזאבים והכבשים]}}

* '''הפזמון "והיה ביום ההוא"''': בשנת [[1968]] ביצעה [[להקת פיקוד הדרום]] את שירו של [[יובב כץ]], "והיה ביום ההוא".{{הערה|[http://web.nli.org.il/sites/NLIS/en/BTZ/pages/Song.aspx?songId=Bait_Lazemer003775743&SysNum=003775743#songId=Bait_Lazemer003775743&SysNum=003775743 והיה ביום ההוא], באתר [[הספריה הלאומית]]}} השיר משלב בתוכו מילים רבות מחזון השלום של ישעיהו, כפי שהוא בא לידי ביטוי בפרק י"א ({{ציטוטון|וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם}}) ובפרק ב ({{ציטוטון|וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה}}).

 

==לקריאה נוספת==