פוליטרוק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 1:
'''פּוֹלִיטְרוּק''' ([[רוסית]]: '''политру́к''', קיצור של полити́ческий руководи́тель, מדריך פוליטי) היה [[קצין חינוך]] ב[[הצבא האדום|צבא האדום]] האחראי על הדרכה אידאולוגית של חיילים. באחריות הפוליטרוק היה לערוך שיעורים על ה[[קומוניזם]] לעורר את המורל של החיילים ולהטיף להם על צדקת דרכם, לעודד את החיילים לפעילות יצירתית-אידאולוגית (כגון העלאת [[מחזה|הצגות]] בנושא [[מהפכת אוקטובר]]) ולציין בטקסים את "[[חגי המעמד]]" (כגון ה[[אחד במאי]] ויום הולדתו של [[ולדימיר איליץ' לנין|לנין]]). תפקיד דומה היה נהוג גם בצבאות של חלק מהמדינות הקומוניסטיות האחרות.
 
הפוליטרוק היה [[קצין]] שלא היה כפוף לשדרת הפיקוד הצבאית, אלא להיררכיה מפלגתית מקבילה. הפוליטרוקים היו בעלי כוח רב - ללא חתימתם פקודות הקצונה המקצועית לא היו תקפות. חלק מהפוליטרוקים נודעו כבעלי יכולת לרומם באמת את המורל ביחידותיהם ולצקת לתוכם תוכן, בעוד רבים אחרים היו סוכני [[אנ קה וה דה]] שרק חיפשו חיילים ומפקדים סוררים במטרה להצדיק את תפקודם בפני הממונים עליהם.
 
מספר אישים ידועים היו פוליטרוקים בשירותם הצבאי, ביניהם המשורר ה[[טטרים|טטרי]] הקומוניסטי [[מוסא ג'ליל]], מנהיגי ברית המועצות [[גאורגי מלנקוב]] (ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20העשרים]]), [[ניקיטה חרושצ'וב]] ו[[ליאוניד ברז'נייב]] (בזמן [[מלחמת העולם השנייה]]) וכן נשיא [[בלארוס]] מאז [[1994]], [[אלכסנדר לוקשנקו]] (ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70השיבעים]]).
 
בתולדות [[היישוב]] ב[[ארץ ישראל]] שימש המושג פוליטרוק ב[[פלמ"ח]], שלקח את הצבא האדום כדגם לחיקוי לאחר [[קרב סטאלינגראד]], בהקשר של קצין הווי ובידור. "פוליטרוק הפלמ"ח" בהא הידיעה היה קצין התרבות של [[חטיבת הראל]], [[בני מהרשק]]. קצין התרבות של [[חטיבת גבעתי (תש"ח)|חטיבת גבעתי]] במלחמת העצמאות היה [[אבא קובנר]].