עיסאוויה – הבדלי גרסאות

'''עיסאוויה''' (ב[[ערבית]]: '''العيساوية''') הוא [[כפר]] [[ערבי]] שהפך לשכונה בעיר [[ירושלים]], השוכן במורדותיו ה[[מזרח]]יים של [[הר הצופים]] בצפון ירושלים, על שפת [[מדבר יהודה]]. נכון לשנתבשנת [[2014]] מתגורריםהתגוררו בשכונה 13,571 תושבים{{הערה|[https://www.jerusalem.muni.il/City/Neighborhood/Statistics/Pages/hiswih.aspx שכונת עיסוויה - נתונים סטטיסטיים] באתר עיריית ירושלים}}. השכונה גובלת בקמפוס הר הצופים של [[האוניברסיטה העברית]] ובשכונות [[הגבעה הצרפתית]] ו[[צמרת הבירה]]. במקום ישנן מערות קבורה רבות החצובות בסלע ה[[קירטון]]. אחת ההשערות גורסת כי מקומה של עיר הכוהנים [[נוב (עיר מקראית)|נוב]] הוא באזור זה.{{הערה|{{אנצ דעת|3676|נוב}}}} במקום ישנן מערות קבורה רבות החצובות בסלע ה[[קירטון]].

על-פי הערכה של שלטונות [[המנדט הבריטי]], התגוררו בעיסאוויה בשנת 1940 כ-650 תושבים. בספטמבר 1947 דחו תושבי עיסאוויה את הצעת השלטון הבריטי לכונן בכפר [[מועצה מקומית]] נפרדת בטענה שהם רואים בכפרם חלק בלתי נפרד מ[[ירושלים]]{{הערה|{{דבר||אינם רוצים במועצות מקומיות|1947/09/30|00310}}}}. במאי 1948 הוערך מספר התושבים בעיסאוויה בכ-950. עם פרוץ הקרבות באזור, עזבו תושבי הכפר את בתיהם למקום בטוח יותר ומדי פעם הגברים חזרו לבדוק את מצב הרכוש{{הערה|שם=ריילי|Report of general Riley from May 14, 1953, in '''United Nations Peacekeeping, 1946-1967: The Middle East''', pages 118-119}}. ב־[[7 ביולי]] [[1948]], במהלך [[מלחמת העצמאות]], הוכלל עיסאוויה ב[[אזור מפורז|בשטחשטח המפורז]] הישראלי של [[הר הצופים#מלחמת העצמאות|מובלעת הר הצופים]] בהסכם בין המפקדים הצבאיים של ישראל והמפקדים של [[הלגיון הערבי]] בתיווכו של [[האו"ם]]. ההסכם אושר מחדש במסגרת [[הסכמי שביתת הנשק]] בתום [[מלחמת העצמאות]]. על פי ההסכם, הוגבל מספר תושבי הכפר לזה שהתקיים בעת חתימת ההסכם והוסכם שכל גידול באוכלוסיית הכפר מותנה בהסכמת שני הצדדים{{הערה|1=[http://books.google.com/books?id=e93JIwTBjHgC&pg=PA20 The Jerusalem question and its resolution: selected documents], page 20}}. ישראל טענה כי משמעות ההסכם היא שהותר ל-150 נפש לחזור להתגורר בבתים במקום, אולם משקיף האו"ם, [[ויליאם אדוארד ריילי]], קבע שמשמעותו היא שהותר ל-150 גברים לחזור עם משפחותיהם לכפר{{הערה|שם=ריילי}}.

לאחר מלחמת העצמאות סבל הכפר ממחסור במים ומכלית של האו"ם הייתה מביאה מי שתייה לכפר מדי יום{{הערה|שם=יוני58}}. בשנים הראשונות הרשתה ישראל לתושבי עיסאוויה לעבור בשביל סמוך להר הצופים. אולם לאחר תקריות ירי על עמדות ישראליות בהר הצופים, שלהערכת שלטונות ישראל השתתפו בהם גם תושבים מעיסאוויה, הודיעה ישראל כי לא תאפשר יותר לתושבי עיסאוויה לעבור בשביל הסמוך להר הצופים. ישראל גם דרשה מהאו"ם לחפש כלי נשק בכפר המפורז, אולם העריכה שבקשתה לא תענה{{הערה|שם=יוני58|1={{דבר||עשרות ערבים הונסו משטחינו בהר הצופים|1958/06/03|00110}}}}.

לאחר [[איחוד ירושלים]] בעקבות [[מלחמת ששת הימים]], הוכלל הכפר בגבולותיה המוניציפליים המורחבים של העיר ירושלים, ומאז הכפר נחשב כשכונה בעיר. בשנת 1991 אושרה לעיסאוויה [[תוכנית מתאר מקומית]]. השכונה גדלה ובתחילת שנות[[המאה ה-200021]] כללכללה כ-12,000 תושבים ובנייה רבה בניגוד לתוכנית המתאר{{הערה|1=[http://www.bimkom.org/communityView.asp?projectId=80 תוכנית מיתאר לעיסאוויה], אתר במקום}}. ביחד עם עמותת "[[במקום]]" ועירייתו[[עיריית ירושלים]] החלו אנשי המקום תהליך של הכנת תוכנית מתאר לעיסאוויה על מנת להכשיר את הבנייה במקום ולאפשר את הרחבתו בעוד כ-19001,900 יחידות דיור{{הערה|{{הארץ|מירון רפפורט|אביתר כהן לא יחלק את ירושלים|1.1076194|20 בינואר 2006}}}}{{הערה|{{הארץ|[[נדב שרגאי]]|קבוצת יהודים: הרחבת שכונת עיסאוויה מתוכננת על אדמותינו|1.1466746|23 בדצמבר 2007}}}}. בשנת 2010 הודיעה העירייה כי היא אינה מקבלת את התוכנית של "במקום" ובכוונתה להציע תוכנית חלופית{{הערה|יקותיאל צפרי, [http://www.mynetmynetjerusalem.co.il/articlesarticle/0,7340,L-3931472,00.html144859 המרד המשפטי של תושבי עיסאוויה], 9 באוגוסט 2010, mynet}}.