עמוס טברסקי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בקרת זהויות
מאין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 3:
 
==ביוגרפיה==
טברסקי נולד ב[[חיפה]], בנם של [[ז'ניה טברסקי]], [[עובדת סוציאלית]] ועסקנית ציבור (לימים [[חברת הכנסת]]) ודושל ד"ר יוסף טברסקי, [[וטרינר]].
עם גיוסו ל[[צה"ל]], התנדב ל[[חטיבת הצנחנים|צנחנים]] לגדוד [[נח"ל מוצנח|הנח"ל המוצנח]]. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כ[[לוחם]], ולאחר מכן עבר [[קורס מ"כים חי"ר]] ו[[קורס קצינים בצה"ל|קורס קצינים]]. בסיום הקורס מונה ל[[מפקד מחלקה]] בצנחנים ב[[גדוד 101|גדוד 88]]. באחד האימונים בקיץ [[1956]] תירגלה המחלקה בפיקוד טברסקי תקיפת יעד מבוצר. אחד מחייליו הפעיל [[בונגלור טורפדו|בונגלור]] וקפא על מקומו לאחר ההפעלה. סגן טברסקי מיהר ומשך את החייל למקום מבטחים בהפגינו בכך אומץ לב רב. אלוף [[פיקוד המרכז]] העניק לו [[צל"ש]] על מעשהו{{הערה|1={{אתר הגבורה|344292|צל"ש אלוף שהוענק לסגן עמוס טברסקי}}, מתוך אתר הגבורה.}}.
 
טברסקי קיבל את התואר הראשון מ[[האוניברסיטה העברית]] ב-[[1961]] ואת ה[[דוקטורט]] שלו מ[[אוניברסיטת מישיגן]] בשנת [[1965]] ושב ל[[ישראל]] להרצות באוניברסיטה העברית ב[[ירושלים]]. ב-[[1970]] הצטרף ל[[אוניברסיטת סטנפורד]] שב[[ארצות הברית]] וב-[[1978]] הפך לחלק מסגל הפקולטה. הפסיכולוג [[:en:Walter_Mischel|וולטר מישל]] {{אנ|Walter_Mischel}} אמר עליו "נוכחותו של טברסקי האירה את המקום בלהט אינטלקטואלי, השפיעה על דרך המחשבה שלי בצורה בולטת, והפכה את חיי למעניינים יותר"{{הערה|{{הארץ|אביבה לורי|הפרופסור לפסיכולוגיה וולטר מישל ממשיך לגלות עלינו דברים שהדחקנו|1.1210814|2 ביולי 2010}}}}. טברסקי כיהן בסנאט הפקולטה מ-[[1990]] עד מותו. כמו כן לימד ב[[אוניברסיטת הרווארד]] ובאוניברסיטת מישיגן. טברסקי זכה ב-בפרס לתרומה מדעית יוצאת דופן (Award for Distinguished Scientific Contribution) של [[האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה]] ב-[[1982]] וב[[מלגת גוגנהיים]] ובמלגת [[עמיתי מקארתור]] ב-[[1984]]. נבחר ב-[[1980]] לחבר ב[[האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים|אקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים]]{{הערה|[http://www.amacad.org/publications/BookofMembers/ChapterT.pdf Tversky, Amos], עמ' 612, באתר האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים}} וב-[[1985]] לחבר ב[[האקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית)|אקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית]]{{הערה|1=[http://nas.nasonline.org/site/Dir/898846148?pg=rslts] באתר האקדמיה הלאומית למדעים}}. ב-[[1993]] נבחר כעמית ב[[החברה האקונומטרית|חברה האקונומטרית]] (Econometric Society){{הערה|[http://www.econometricsociety.org/inmemoriam.asp באתר החברה האקונומטרית]}}. ב-[[1995]] זכה, יחד עם דניאל כהנמן, במדליית וורן של Society of Experimental Esychologists. בנוסף קיבל תוארי [[דוקטור לשם כבוד]] מ[[אוניברסיטת ייל]], [[אוניברסיטת שיקגו]], [[אוניברסיטת גטבורג]] שב[[שוודיה]] ומ[[אוניברסיטת מדינת ניו יורק, בפאלו]]. לאחר מותו הוענקו לו [[פרס (זכייה)|פרסים]] נוספים, בהם [[פרס גרומאייר]] לפסיכולוגיה ב-[[2002]], במשותף עם כהנמן, וב-[[2006]] הוענקה לו, גם כן במשותף עם כהנמן, מדליית פרנק רמזי מטעם The Decision Analysis Society.
 
בשנת [[1992]] פרסם ביחד עם [[אלדר שפיר]] מחקר בשם The Disjunction Effect in Choice{{הערה|[http://pss.sagepub.com/content/3/5/305.short The disjunction effect in choice under uncertainty]}}, המפריך את עקרון ה-Sure Thing Principle.
 
אחרי מותו של טברסקי זכה [[דניאל כהנמן]], יחד עם [[ורנון סמית]], ב[[פרס נובל לכלכלה]] לשנת [[2002]]. הפרס הוענק לכהנמן במידה רבה עבור המחקרים שבוצעו במהלך השנים שבהן פעל יחד עם טברסקי באוניברסיטה העברית. טברסקי לא זכה בפרס נובל, שכן זה אינו מוענק לאנשים שעברו מן העולם, אך בצעד חריג הוזכר שמו במעמד חלוקת הפרסים כשותפו של כהנמן למחקריו בתחום [[קבלת החלטות]] בתנאים של אי-ודאות ושיפוט סובייקטיבי בתנאים של אי-ודאות. ה[[מאמר מדעי|מאמר]] החשוב הראשון שפרסמו השניים ראה אור ב[[כתב עת מדעי|כתב העת]] "[[Science]]" בשנת [[1974]]. ב-[[1979]] פרסמו השניים בכתב העת "[[אקונומטריקה (כתב עת)|אקונומטריקה]]" את מאמרם פורץ הדרך בנושא [[תורת הערך]] אותה פיתחו כחלופה ל[[תורת התועלת]], '''Prospect Theory: An Analysis of Decisions under Risk'''{{כ}}{{הערה|1=Amos Tversky and Daniel Kahneman, '''Prospect theory: An analysis of decisions under risk'''. Econometrica, 47, 313-327.}}, מאמר שהפך ברבות הימים למצוטט ביותר בכתב העת הזה. מאמרם המשותף החשוב והמפורסם ביותר פורסם בירחון "Science" בשנת [[1981]] וכותרתו "מיסגור החלטות והפסיכולוגיה של בחירה"{{הערה|1=Amos Tversky and Daniel Kahneman, The Framing of Decisions and the Psychology of Choice. '''Science''' 1981;211:453-458.}}. בשנת [[1982]] ראה אור [[ספר]]ו "'''שיפוט בתנאי חוסר ודאות'''" אותו כתב יחד עם כהנמן ו[[פול סלוביק]]{{הערה|1=Daniel Kahneman, Paul Slovic, Amos Tversky, '''Judgment under uncertainty ''':
, מאמר שהפך ברבות הימים למצוטט ביותר בכתב העת הזה. מאמרם המשותף החשוב והמפורסם ביותר פורסם בירחון Science בשנת [[1981]] וכותרתו "מיסגור החלטות והפסיכולוגיה של בחירה"{{הערה|1=Amos Tversky and Daniel Kahneman, The Framing of Decisions and the Psychology of Choice. '''Science''' 1981;211:453-458.}}. בשנת [[1982]] ראה אור [[ספר]]ו "'''שיפוט בתנאי חוסר ודאות'''" אותו כתב יחד עם כהנמן ו[[פול סלוביק]]{{הערה|1=Daniel Kahneman, Paul Slovic, Amos Tversky, '''Judgment under uncertainty ''':
heuristics and biases. Cambridge University Press, 1982.}}.
 
במהלך שנות המחקר שלו, שיתף טברסקי פעולה גם עם [[תומאס גילוביץ']], פול סלוביק, [[ריצ'רד ת'אלר]] ו[[ורדה ליברמן]], איתה גם כתב את הספר "חשיבה ביקורתית" ב[[האוניברסיטה הפתוחה|אוניברסיטה הפתוחה]].
 
טברסקי היה נשוי לברברהל[[ברברה טברסקי]], לימים פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת סטנפורד וכיום פרופסור לפסיכולוגיה בבית הספר לחינוך של [[אוניברסיטת קולומביה]], אותה הכיר באוניברסיטת מישיגן. לזוג שני בנים ובת.
 
טברסקי נפטר תוך שהוא ממשיך לעסוק בעבודתו האקדמית, מביתו, עד ימיו האחרונים.