ויקיפדיה

קביעות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מאין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 1:
'''קביעות''' (באנגלית: '''Tenure''') היא מעמד או מינוי שאינו מוגבל בזמן ואשר ניתן לבטלו רק בהנתן תנאים יוצאי דופן כגון [[מצב חירום]] כלכלי או הפסקת פעילות כוללת. בישראלב[[ישראל]] נהוגה קביעות בגופים הקשורים או כפופים למדינה, כגון [[התעשייה האווירית]], [[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]], מוסדות אקדמיים ולפעמים גם בארגונים שכבר הופרטו כגון [[אל-על]]. מושג הקביעות אינו קיים בחוק הישראלי אלא מופיע רק בהסכמי עבודה מפעליים או בתקנות השירות של עובדי המדינה (תקשי"ר).  קביעות במוסדות אקדמיים מקדמת את עקרונות  [[חופש אקדמי|החופש האקדמי]], הגורסת כי מועיל לחברה בטווח הארוך אם חוקרים חופשיים להחזיק ולבחון מגוון רחב של דעות. גם מורים במוסדות חינוך כגון בית ספר  יסודי, [[חטיבת ביניים בישראל|חטיבת ביניים]]  ו[[בית ספר תיכון|תיכון]]  יכולים לקבל קביעות בתנאים מסוימים.
 
מאז 1915, [[האגודה האמריקאית של פרופסורים באוניברסיטאות]] (AAUP)<ref>https://www.aaup.org/</ref> פיתחה סטנדרטים להדריך מוסדות להשכלה גבוהה "לטובת הכלל". מקור התפיסה&nbsp; המודרנית של קביעות בהשכלה הגבוהה בארצות הברית ב"הצהרת עקרונות על החופש האקדמי ועל קביעות" של ה -AAUP.<ref>https://www.aaup.org/report/1940-statement-principles-academic-freedom-and-tenure</ref> שגובשו במשותף ואושר על ידי AAUP והאגודה האמריקאית למכללות ואוניברסיטאות (AAC&U), &nbsp;הצהרה זו אומצה על ידי יותר מ-250 מוסדות אקדמיים והוכנסה לתוך ספרי הדרכה והסכמי משא ומתן קיבוציים בכל רחבי ארצות הברית.<ref>https://www.aaup.org/issues/tenure</ref> הצהרה זו גורסת כי, "טובת הכלל תלויה בחופש חיפוש האמת והצגתה".
 
לעומת זאת, יש שיצאו בביקורת קשה על כך שהקביעות המודרנית לא רק שאינה משיגה מטרה זו, אלא שלפעמים אף מפחיתה את החופש האקדמי ומכריחה את אלו השואפים לקביעות להביע עמדות קונפורמיסטיות לאפונ ההאקדמית של אותו המוסד באותה העת.&nbsp;▼
 
לדוגמא, הפיזיקאי&nbsp; [[לי סמולין]]&nbsp; טען כי "עבור פיזיקאי תיאורטי צעיר תהיה זו התאבדות מבחינת הקריירה לא לעסוק בתחום של [[תורת המיתרים]]."<ref>Lee Smolin, ''[//en.wikipedia.org/wiki/The_Trouble_with_Physics The Trouble with Physics]''</ref> ▼
▲לעומת זאת, יש שיצאו בביקורת קשה על כך שהקביעות המודרנית לא רק שאינה משיגה מטרה זו, אלא שלפעמים אף מפחיתה את החופש האקדמי ומכריחה את אלו השואפים לקביעות להביע עמדות קונפורמיסטיות לאפונ ההאקדמית של אותו המוסד באותה העת.&nbsp;
 
 
▲לדוגמא, הפיזיקאי&nbsp;[[לי סמולין]]&nbsp; טען כי "עבור פיזיקאי תיאורטי צעיר תהיה זו התאבדות מבחינת הקריירה לא לעסוק בתחום של [[תורת המיתרים]]."<ref>Lee Smolin, ''[//en.wikipedia.org/wiki/The_Trouble_with_Physics The Trouble with Physics]''</ref>
בחלק ממדינות ארצות הברית קיים דיון ער בנוגע לאפשרות לבטל את הקביעות באוניברסיטאות ציבוריות.<ref>{{Cite web|url=https://www.insidehighered.com/news/2017/01/13/legislation-two-states-seeks-eliminate-tenure-public-higher-education|title=Killing Tenure|accessdate=9 March 2017|website=[[Inside Higher Ed]]|last=Flaherty|first=Colleen}}</ref>
 
עם זאת, רבים טוענים, בין היתר, כי הבטחון התעסוקתי שניתן על ידי קביעות נדרש כדי לגייס אנשים מוכשרים ומבוקשים כמרצה, כי בתחומים רבים התעשייה הפרטית יכולה לשלם יותר באופן משמעותי. הכלכלן סטיבן לוויט הציע שאם תוסר הקביעות, אוניברסיטאות יצטרכו לשלם משכורות גבוהות יותר כדי לפצות על אובדן הביטחון התעסוקתי. &nbsp;אולם&nbsp; הוא גם קובע כי הדבר ימשוך את אלה אשר מלמדים מאהבת הלימוד על חשבון אלו המעוניינים לפרוש.<ref>{{Cite web|url=http://freakonomics.com/2007/03/03/lets-just-get-rid-of-tenure/|title=Let’s Just Get Rid of Tenure (Including Mine)|accessdate=9 March 2017|website=[[Freakonomics]]|last=Levitt|first=Steven|authorlink=Steven Levitt}}</ref>
 
== הערות שוליים ==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/קביעות"