מרכז קניות – הבדלי גרסאות

כמו כן אפשר לציין את תופעת הקמת המדרחובים (רחובות בעלי שדרות חנויות הסגורים לתנועת כלי רכב) המהווים גלגול נוסף בהתפתחות המסחר באותם עשורים ומעבר מהשווקים והחנויות ברחובות הראשיים למרכזי קניות ושהגלגול המודרני שלהם מכונה כיום "קניון פתוח" כגון [[שדרת אלרוב ממילא|מרכז הקניות ממילא]] בירושלים ובשונה מהמדרחובים בעבר כולל כיום גם שטחי חנייה סמוכים תת-קרקעיים.

 

 

במהלך [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] נבנו ברחבי הארץ עוד עשרות קניונים ו[[פאוור סנטר]]ים, כמעט בכל עיר מרכזית בארץ לצד מרכזי קניות שכונתיים קטנים יותר. אחת התופעות הנוספות שהחלו לצבור תאוצה מאז סוף שנות ה-90 היא בנייתם של מתחמי קניות בתחומי [[מועצה אזורית|מועצות אזוריות]] הנמצאות בקרבת אזורים עירוניים ופרווריים. מרכזי קניות ומתחמי מסחר אלו נבנו בקני מידה שונים בסמוך לצמתים רבים ברחבי הארץ ונהנו מלקוחות רבים שהגיעו אליהם גם מתוך הערים הסמוכות, ואף ב[[שבת]]ות. בניית קניונים אלו השפיעה רבות על כלכלת הסביבה ובין היתר פגעה, במקומות מסוימים באופן קשה, בעסקים הקטנים של אותן ערים שבסמוך אליהן נבנה מרכז הקניות. מן המקרים הידועים והבולטים הוא הפגיעה בעסקי מרכז העיר ב[[רחובות]] בעקבות "מתחם ביל"ו" ומרכז העיר [[נתניה]] שמזה שנים סובלים מבריחת לקוחות למרכזי הקניות שנבנו ב[[שפיים]] ו[[געש]] ובאזור [[בית חרות]] ו[[כפר ויתקין]] שלאורך [[כביש 2|כביש החוף]]. לצורך הקמת קניון [[קריית אונו]] חוסל המרכז המסחרי המקומי והגדול וכן רחבה עירונית, ואת מקומו תפס הקניון המכיל רשתות ארציות ובינלאומיות ללא כל [[שטחים פתוחים|שטח ירוק או ציבורי פתוח]]. בשנים האחרונות הוקמו מרכזים מסחריים אף בערי פריפריה רחוקות. אזורים רבים בארץ סובלים מ"רוויה" בשטחים המסחריים הקיימים בהם ביחס לגודל האוכלוסייה ולעתים בערים מסוימות כגון באר שבע, נתניה וראשון לציון אף קיימים מספר מרכזי קניות מתחרים המקטינים את הרווחים הפוטנציאלים בשל התחרות דבר שגם יוצר ביקורת על מוסדות ה[[תכנון (הנדסה וכלכלה)|תכנון]] המאשרים הקמת קניונים חדשים באזורים רוויים.