יחסי מין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏קישורים חיצוניים: הוספת תאריך
אין תקציר עריכה
שורה 3:
[[קובץ:Bathersatsanniccolo.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור מאת דומיניקו קרסטי (Domenico Cresti) המתאר [[גברים המקיימים יחסי מין עם גברים|יחסי מין בין גברים]]]]
[[קובץ:Da Vinci Coition of a Hemisected Man and Woman Luc Viatour.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[איור]] מאת [[לאונרדו דה וינצ'י]] המראה את האנטומיה של משגל בין [[גבר]] ו[[אישה]] באמצעות חתך אורך של גופם]]
'''יחסי מין''' (ב[[סלנג עברי|סלנג]]: '''סקס'''{{הערה|מילה לועזית שמקורה ב[[לטינית]], ומשמעותה '''מין''' (במובן של [[מין (טקסונומיה)|זן]])}}) הם מגע אינטימי בין [[בני אדם]] בו מעורבים [[איבר מין|איברי המין]]. ישנן סיבות רבות לקיום יחסי מין. שלוש הסיבות הנפוצות הן:
* למטרת [[רבייה]].
* לשם ביסוסו והעמקתו של קשר [[רגש]]י וכביטוי של [[אהבה]] בין שותפים ליחסי מין.
שורה 96:
===בתרבות המערב===
ב[[תרבות המערב]]ית ה[[חילוניות|חילונית]] ישנם כיום מספר ערכי יסוד שראשיתם ב[[עידן הנאורות]]:
 
* ערכים [[הומניזם חילוני|הומניסטים]] ו[[ליברליזם|ליברלים]], המקדשים את [[זכויות האדם]], בייחוד [[חירות האדם|הזכות לחירות]], [[חופש הדת]] ו[[הזכות לפרטיות]]. על פי ערכים אלו אין למקור סמכות חיצוני כלשהו, דתי או אחר, הזכות להכתיב את אופן ומועד יחסי המין, וכן אין לו זכות לאסור או להגביל יחסי מין בין אנשים [[גיל ההסכמה|בגירים]], כל עוד יחסים כאלה מתקיימים מתוך [[בחירה חופשית]] ו[[כבוד האדם|כבוד הדדי]] וללא פגיעה באנשים אחרים. מערכים אלו נובעת למשל הלגיטימציה ליחסי מין בין אנשים לא נשואים, או ליחסים [[הומוסקסואליות|הומוסקסואליים]].
 
* גישות הומניסטיות [[אנתרופוצנטריות]] אשר חוגגות את ה[[יופי]] של [[גוף האדם]], אפילו יופי [[ארוטיקה|ארוטי]], ביצירות [[ספרות]] ו[[אמנות]], ורואות צרכים ויצרים אנושיים בסיסיים, כמו היצר המיני, כיצרים טבעיים אשר אין סיבה לדכאם או להתבייש בהם כל עוד אינם פוגעים באנשים אחרים. מגישות כאלו נובעת למשל ההתנגדות לדיני צניעות רבים בהלכה היהודית, ושלילת הטומאה של דם הווסת.
 
* תפיסות [[רומנטיקה|רומנטיות]], הרואות במימושה של [[אהבה רומנטית]] כסיבה מרכזית לנישואים, ואת המגע הגופני בין בני הזוג, ה[[משיכה מינית|משיכה המינית]] והסיפוק המיני ההדדי כמרכיבים מרכזיים בחיי הנישואים. מתפיסות אלו נובע למשל הצורך לבדוק התאמה מינית בין בני זוג גם לפני הנישואים.
 
* [[מחקר מדעי]] בתחומי ה[[פסיכולוגיה]] וה[[סקסולוגיה]] הביא לתגליות חדשות, למשל בדבר קיומה ומאפייניה של האורגזמה הנשית. מחקרים אלו מדגישים את החשיבות של [[חינוך מיני]] ותקשורת פתוחה בין בני זוג על מנת לוודא סיפוק מיני. בהתאם לכך יהודים חילוניים רבים אינם שוללים או אף רואים בחיוב שיחה גלויה על מין בין בני הזוג, גירוי מיני הדדי, קיום יחסים באור וללא כיסוי, ובכל תנוחה מינית המקובלת על שני בני הזוג.
 
שורה 122 ⟵ 118:
היהדות רואה ביחסי מין [[מצווה]], אבל מבקשת לפקח עליהם ולהסדיר אותם. המונח המקובל בספרות התורנית ליחסי מין הוא "[[ביאה]]". יחסי מין בין איש לאשתו מכונה בדרך כלל "[[תשמיש המיטה]]" (בקיצור: "תשמיש").
 
הגישה החיובית ליחסי מין משתמעת מהמצווה הראשונה ב[[תורה]], היא מצוות "[[פרו ורבו]]". בנוסף קיום יחסי מין הוא מצווה מפורשת: "שארה כסותה ועונתה לא יגרע" ("[[מצוות עונה|עונתה]]" פירושו קיום יחסי מין עם האישה), ואף חובה בסיסית שאין להשתמט ממנה, ("כל שאינו עוסק בפריה ורבייה כאילו שופך דמים") - כל זמן שהוא נעשה במסגרת [[משפחה|משפחתית]] כזו או אחרתמסויימת (ובימים קדומים גם מוסד ה[[פילגש]]) ובמסגרת מגבלות ה[[הלכה]]. עד כדי כך חשובה המצווה, של[[כהן גדול|כהן הגדול]] אסור לכהן בתפקידו אם איננו נשוי, וב[[תלמוד]] אף נאמר "כל אדם שאין לו אישה אינו קרוי אדם" ([[s:יבמות סג א|בבלי, מסכת יבמות, סג א]]). על פי ה[[קבלה]] ו[[ספר הזוהר]], בית שלא מתקיימים בו יחסי מין - אין ה[[שכינה]] שורה בו.
 
דוגמה מובהקת לגישה זו באה לידי ביטוי בביקורת המושמעת בקרב פרשני המקרא, למן [[תקופת התלמוד]], על פרישתו של [[משה רבנו]] מאשתו ציפורה, על מנת להישאר במדרגתו הרוחנית. בפרשה בה נענשת מרים, אחות משה, על הוצאת לשון הרע אודות משה, טוענים פרשני המקרא כי מרים מתחה ביקורת על פרישתו של משה מציפורה בניגוד להלכה, וכי נענשה על עצם מעשה הרכילות ולא על תוכן הדברים, מכיוון שלמעשה, הביקורת עצמה הייתה מוצדקת.
שורה 132 ⟵ 128:
להלן סוגי יחסי המין האסורים על-פי הדת היהודית:
* '''[[לא תנאף|ניאוף]]''' - יחסי מין בין גבר לבין אישה נשואה או [[חופה וקידושין#קידושין|מאורסת]] (מקודשת) לאחר. איסור זה חמור במיוחד, שכן הוא אחד מ[[עשרת הדיברות]]. כמו כן הוא נכלל באיסורי גילוי עריות.
* '''[[איסור עריות|גילוי עריות]]''' - יחסי מין בין קרובי [[משפחה]] ובין אשה נשואה לגבר.{{הערה|[[מחדשי השפה העברית]] בחרו לפרש את המושג לפי מקבילותיו הלועזיות בתור איסור יחסי מין בין קרובי משפחה בלבד, אבל אין זה מתאים לגישה היהודית - הלכתית המסורתית, הגורסת שאף יחסי מין בין אשה נשואה לגבר הינם גילוי עריות לכל דבר}}. פירוט בהרחבה של מי בדיוק מוגדר כקרוב/קרובת משפחה לעניין זה מצוי בספר [[ויקרא]]. איסור זה הוא אחד משלושת האיסורים החמורים של "[[ייהרג ובל יעבור]]".
* '''[[איסור משכב זכר|משכב זכר]]''' - יחסי מין אנאליים בין שני גברים. {{ציטוטון|וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת-זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה--תּוֹעֵבָה עָשׂוּ, שְׁנֵיהֶם; מוֹת יוּמָתוּ, דְּמֵיהֶם בָּם.}} (ויקרא כ', י"ג), {{ציטוטון|וְאֶת-זָכָר--לֹא תִשְׁכַּב, מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה: תּוֹעֵבָה, הִוא.}} (ויקרא, י"ח, כ"ב). ומפרש [[רש"י]] כמכניס מכחול בשפופרת.
* '''[[זואופיליה|משכב בהמה]]''' - יחסי מין בין אדם ל[[בעלי חיים|בעל חיים]]. {{ציטוטון|כָּל-שֹׁכֵב עִם-בְּהֵמָה, מוֹת יוּמָת.}} (שמות, כ"ב, י"ח), {{ציטוטון|וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִתֵּן שְׁכָבְתּוֹ בִּבְהֵמָה--מוֹת יוּמָת; וְאֶת-הַבְּהֵמָה, תַּהֲרֹגוּ.}} (ויקרא, כ', ט"ו), {{ציטוטון|וְאִשָּׁה, אֲשֶׁר תִּקְרַב אֶל-כָּל-בְּהֵמָה לְרִבְעָה אֹתָהּ--וְהָרַגְתָּ אֶת-הָאִשָּׁה, וְאֶת-הַבְּהֵמָה; מוֹת יוּמָתוּ, דְּמֵיהֶם בָּם.}} (ויקרא, כ', ט"ז).