מיזוג חברות – הבדלי גרסאות

מיזוג משולש הופכי מעורר בעייתיות מסוימת: מנגנון הצעת הרכש (אותו המיזוג עוקף) עוצב כדי להגן על בעלי המניות בחברה הנרכשת, מפני רכישת חלקם במחיר נמוך מדי. לכן, נדרש שהחוק יספק לפחות הגנה דומה לבעלי המניות בחברה הקולטת במיזוג משולש הופכי (החברה הנרכשת). החוק אכן מספק הגנה מסוימת, בדמות הקביעה שבית המשפט יאשר מיזוג הסכמי (במקרה בו זה הגיע לבית המשפט) רק אם שוכנע שהתמורה לבעלי המניות היא הוגנת וסבירה.{{הערה|1=סעיף 321(ב) לחוק החברות.}} למרות ההכרה בבעיית עקיפת הצעת הרכש, בית המשפט בישראל אישר רכישת חברה על דרך של מיזוג משולש הופכי וקבע כי אין בכך סתירה להוראות [[חוק החברות]] ולכוונתו.{{הערה|1=[http://www.nevo.co.il/psika_html/mechozi/m07000786-366.htm ה"פ 786/07 (מחוזי ת"א) '''נפתלי שני נ' מלם מערכות בע"מ''' (לא פורסם, 21.10.2007)].}} נותר עדיין צורך לקבוע הגנות ראויות לבעלי מניות החברה הנרכשת במיזוג מעין זה.{{הערה|1=עומרי ידלין ושרון חנס "[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000268339 חופש המיזוג]" '''גלובס''' 28.10.2007.}}