צבי הירש קלישר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לשלום רצבי |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 31:
===פעילות ציבורית===
[[קובץ:Akiva Eger.jpg|שמאל|ממוזער|150px|רבי [[עקיבא איגר]], הסכים לדעת הרב קלישר בעניין [[חידוש עבודת הקרבנות]]]]
תחילת פעילותו הציבורית של הרב קלישר למען ארץ ישראל הייתה בשנת [[1836]], כאשר פנה במכתב ל[[מאיר אנשל רוטשילד (הבן)|מאיר אנשל רוטשילד]] (בנו הבכור של מייסד שושלת [[משפחת רוטשילד|רוטשילד]]) בבקשה שיסייע ברכישת ארץ ישראל מאת ה[[מוחמד עלי (שליט מצרים)|פחה המצרי]] תוך ניצול ההזדמנות "אשר מדינת ארץ ישראל איננו תחת דשלטון מלך אדיר כהיותו בימי קדם". במכתב זה ביטא לראשונה את עיקרי השקפתו על גאולת ישראל בדרך הטבע וללא המתנה להתערבות ניסית ועל החובה לחדש את עבודת הקרבנות בהר הבית. דברי האגרת היוו גרעין לפרקי הספר "דרישת ציון" שנכתב בשנים אחר כך ופורסם 25 שנה מאוחר יותר.{{הערה|1=טיוטת האיגרת מעיזבונו של הרב קלישר נמצאת בספר "דרישת ציון" בהוצאת מוסד הרב קוק תשס"ב}} בשנת [[1839]] פנה הרב קלישר גם ל[[משה מונטיפיורי]] בבקשה דומה.
בשנים אלו ניהל הרב קלישר חלופת מכתבים עם רבו, רבי [[עקיבא איגר]] וכן עם רבנים נוספים בעניין חידוש עבודת הקרבנות. חלופת מכתבים זו פורסמה בהמשך בספרו "דרישת ציון".{{הערה|1=דרישת ציון, מאמר שלישי-מאמר העבודה. הרב קלישר הדפיס בחלק זה חילופי דברים נוספים שהיו לו עם גדולי הרבנים, כרבי [[אליהו גוטמכר]], רבי [[יעקב אטלינגר]] בעל ה"ערוך לנר" ורבי [[דוד פרידמן (פינסק-קרלין)|דוד פרידמן]] מ[[קרלין (פרבר)|קרלין]], רבי [[נתן מרקוס אדלר|נתן אדלר (השני)]] מלונדון, רבי [[צבי הירש חיות]] ועוד}}
שורה 37:
ב-[[1843]] פרסם את הקונטרס "אבן בחן" שהוא חלק מספרו "מאזניים למשפט" שיצא לאור מאוחר יותר. באותה שנה יצא לאור גם חלקו הראשון של ספרו "אמונה ישרה" הכולל את השקפותיו על התורה, הפילוסופיה וה[[קבלה]]. פרסום חלקו השני של הספר התעכב עד לשנת [[1870]] בשל הפעילות בעניין ארץ ישראל.
לקראת סוף שנות ה-50 של המאה ה-19 ניהל חלופת מכתבים עם מונטיפיורי בעניין יישוב ארץ ישראל.{{הערה|1={{קתדרה|משה סמט|קשרי מונטיפיורי עם רצ"ה קלישר|33.8|33, אוקטובר 1984, עמ' 56-54}}; הערות: {{קתדרה|אברהם שישא הלוי|מכתבם של הרב הראשי לבריטניה נתן הכהן אדלר והשר מונטיפיורי לר' צבי הירש קלישר|38.11(1)|38, דצמבר 1985, עמ' 200-195}}}} ב-[[1859]] הגיע לטורון הדרשן רבי [[נתן פרידלנד]] תלמידו של רבי [[יוסף זונדל מסלנט]]. הרב פרידלנד אחז גם הוא ברעיונות דומים לרב קלישר והם החלו לפעול יחד להגשמת חזונם. ב-[[1860]] כינס הרב קלישר ועידה למען
בשנת [[1862]] פרסם הרב קלישר את חלקו השלישי של ספרו, וקרא לו בשם "דרישת ציון". חלק זה עסק בגאולת ישראל, במצוות
לאחר פרסום הספר הרבה הרב קלישר לנסוע באירופה, במטרה לקבל תמיכת רבנים ואישים יהודיים ברעיונותיו. הוא השפיע על חברת [[כל ישראל חברים]] לתמוך בפיתוח ה[[חקלאות]] ב[[ארץ ישראל]] ולייסד את בית הספר החקלאי [[מקווה ישראל]]. מייסד בית הספר [[קרל נטר]] אף הזמינו להיות חבר בהנהלת המוסד, אך הדבר לא יצא לפועל. בשנת [[1868]] הגיש קלישר ל[[נפוליון השלישי]] הצעה מפורטת ליישוב ירושלים ולשימור עם ישראל בארץ הקודש. הוא גם התכתב עם מייסד תנועת [[המזרחי]], הרב [[יצחק יעקב ריינס]], וחיזק אותו בדרכו הציונית.
| |||