אמנת שנגן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: נורווגי
שורה 10:
לפני הסכמי שנגן היו צריכים אזרחי [[מערב אירופה]] להראות [[תעודת זהות]] או [[דרכון]] כדי לחצות את הגבול למדינות השכנות. אזרחיהן של כמה מדינות נזקקו להוציא [[אשרה (ויזה)|ויזה]] נפרדת לכל מדינה אירופית שבה רצו לבקר. לאורך היבשת ולרוחבה הייתה פרושה רשת של מעברי גבול, שפגעה בתנועה ובסחר, מה שגרם לעיכובים ולהפסדים כלכליים בקרב עסקים ומבקרים באירופה.
 
מאז יישום ההסכם בוטלו עמדות ביקורת הגבולות בין המדינות החברות, ולעתים קרובות אף נהרסו וסולקו. התנועה במכוניות אינה נעצרת בגבול, ואין יותרעוד בדיקת דרכונים או תעודות- זהות במעבר בין מדינות - בין אם ביבשה, בים או באוויר. אזרחים של מדינות מחוץ לאירופה המבקרים באירופה כתיירים וזקוקים לוויזה כדי להיכנס לאזור שנגן, צריכים לקבל רק ויזה אחת ("ויזת שנגן") התקפה לכל מדינות ההסכם, שאותה עליהם לבקש משגרירות המדינה הראשונה שאליה הם מתכוונים להיכנס. ויזה זו מאפשרת להם לבקר בכל מדינות אזור שנגן ללא הפרעה. במקרים יוצאי-דופן ניתן להגביל ויזה כזו כך שתהיה תקפה רק לכמה מהמדינות באזור, אולם מקרים כאלה הם נדירים.
 
אזרחי מדינות מחוץ לאיחוד האירופי שיש להם אישור-שהייה באחת ממדינות שנגן רשאים להיכנס לכל אחת מהמדינות האחרות ולשהות בהן עד שלושה חודשים.{{הערה|1=סעיף 21 באמנת שנגן.}} כדי לשהות באחת המדינות תקופה ארוכה יותר עליהם לקבל אישור-שהייה ממדינה זו. אזרחי חוץ שיש להם אישור למגורים ארוכי-טווח באחת ממדינות שנגן רשאים, בנסיבות מסוימות, להתגורר במדינות אחרות החתומות על האמנה.{{הערה|1=[http://eur-lex.europa.eu/LexUriServ/site/en/oj/2004/l_016/l_01620040123en00440053.pdf הוראת מועצת האיחוד האירופי בעניין מעמדם של אזרחי מדינות שלישיות בעלי אישור מגורים לטווח ארוך], ינואר 2004.}}
 
אמנת שנגן לא רק שמסירה את ביקורת הגבולות בין המדינות החברות, אלא היאקובעת גם קובעת כי על החברות לתאם את ביקורת הגבולות החיצונית שלהן (כלומר, כלפי מדינות שאינן חברות בהסכם). פרטים לגבי מערך ביקורת הגבולות, פיקוח על הגבולות והתנאים הנדרשים כדי להתיר לאדם להיכנס לאזור שנגן, מתוארים בפרטי-פרטים בתקנת האיחוד האירופי בשם "קוד גבולות שנגן".{{הערה|1=[http://eur-lex.europa.eu/LexUriServ/site/en/oj/2006/l_105/l_10520060413en00010032.pdf הטקסט המלא של הקוד] (באנגלית).}} ספציפית, סעיף 7 של הקוד קובע כי כל אדם הנכנס אל אזור שנגן מן החוץ עובר בדיקה מינימלית, הכוללת את וידוא זהותו על סמך מסמך מזהה, ואילו אזרחי מדינות- שלישיות חייבים לעבור בדיקה מקיפה יותר, הכוללת גם את כל הדרישות לכניסה: מסמכים, ויזה, סטטוס תעסוקתי, אמצעי מימון, שיקולים ביטחוניים וכיוצא בזה.
 
על-פי תקנות שנגן (סעיף 45), נדרשים בתי- מלון ובתי- אירוח אחרים לנהל רישום של שמות האורחים, וכן אזרחות ומספר תעודת זהות או דרכון של אורחים זרים.
===ביטחון לאומי===
על פי סעיפים 21-23 של קוד הגבולות רשאית מדינה חברה להפעיל מחדש ביקורת גבולות לזמן קצר, אם נקבע שהדבר חיוני ל[[ביטחון לאומי|ביטחונה הלאומי]], אבל לשם כך עליה לעבור הליך התייעצות המוסדר בתקנות. דבר זה קרה בפורטוגל בזמן אליפות הכדורגל [[יורו 2004]], ובצרפת במשך הטקסים לציון 60 שנה ליום הניצחון במלחמת העולם השנייה. נעשה שימוש בסעיפים אלו בצרפת פעם נוספת מעט אחר-כך, אחרי [[פיגועים בלונדון (2005)|הפיגועים בתחבורה הציבורית בלונדון]] ב-[[2005]]. פינלנד הנהיגה מחדש ביקורת גבולות זמנית במהלך אליפות העולם באתלטיקה ב-2005; גרמניה עשתה זאת ב[[מונדיאל 2006]] ופעם נוספת בעת פסגת ה-[[G8]] ב-2007.
שורה 23:
 
על-פי סעיף 41 להסכם, המשטרה ממדינת שנגן אחת רשאית לחצות את הגבול למדינה השכנה כדי לרדוף אחרי אנשים חשודים עד למרחק 30 קילומטר ("מרדף חם"). על השוטרים להיות לבושים מדים או להיות ברכב המסומן כרכב משטרה, והשימוש בכלי נשק מותר רק למטרות הגנה עצמית. מדינות שנגן רבות הנהיגו הסכמים דו-צדדיים נוספים בינן לבין שכנותיהן, המאפשרים שיתוף פעולה הדוק יותר בין כוחות המשטרה במדינות אלו; הסכמים כאלה מותרים במפורש על פי הסכמי שנגן. שיתופי-פעולה כאלה כוללים, בין השאר, תדרי-רדיו משטרתיים משותפים, מרכזי בקרה משטרתיים ויחידות גישוש משותפות באזורי גבול.
 
===מכס===
רוב המדינות החתומות על אמנת שנגן הן חברות [[האיחוד האירופי]], שביטל את כל המכסים בין המדינות החברות בו; לפיכך אין בדיקות מכס במעבר בין מדינות האיחוד. עדיין קיימת בדיקת מכס בין מדינות שנגן השייכות לאיחוד האירופי לבין שלוש מדינות שנגן שאינן חברות בו (איסלנד, נורווגיה ושווייץ). כמו כן, קיימות גם בדיקות מכס בין האיחוד האירופי לבין האזורים הלא-אירופיים של מדינות האיחוד, שאינם חלק מ"אזור המכס והמע"מ" באיחוד האירופי: למשל, בין [[הלגולנד]] לבין גרמניה גופא. במעבר בין שתי מדינות באיחוד האירופי שאחת מהן אינה חברה באזור שנגן, מתקיימת ביקורת דרכונים/תעודות זהות, אך לא ביקורת מכס - כך למשל המצב במעבר בין בריטניה לאירופה היבשתית.