פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 4 בתים ,  לפני שנתיים
מ
הוספת קישור לכתב אישום
כיהן ברציפות בכנסת מהכנסת השנייה - [[30 ביולי]] [[1951]] ועד הכנסת השמינית [[17 במאי]] [[1977]]. במשך כל תקופת כהונתו היה חבר בוועדת החוץ והביטחון, בכנסת השלישית והשמינית שימש יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט.
 
היה סגן שר-הבריאות ([[1961]]–[[1965]]), תקופה בה התחוללה [[פרשת תל גיבורים]]. סערה ציבורית שהתחוללה בעקבות הפרשה הביאה את ראש הממשלה למנות, ב-[[25 באוקטובר]] [[1964]], [[ועדת חקירה]] בראשות שופט בית המשפט המחוזי משה גולן. בדו"ח שהגישה הוועדה נקבע שנמצא דופי בהתנהגותו רפאל,{{הערה|{{דבר|טדי פרויס|רפאל ידע על עסקת השוחד בפרשת ביה"ח בתל גיבורים|1965/10/05|00113}}, {{דבר||המשך|1965/10/05|00205}}}} ובעקבות זאת התפטר רפאל מתפקידו כסגן שר הבריאות.{{הערה|{{דבר||סגן שר הבריאות התפטר|1965/03/22|00108}}, {{דבר||המשך|1965/03/22|00216}}}} לאחר שהופעל עליו לחץ ציבורי ויתר רפאל על [[חסינות חברי הכנסת|חסינותו כחבר הכנסת]],{{הערה|{{דבר||הכנסת החליטה ליטול החסינות מחה"כ י. רפאל|1965/07/15|00202}}}} והוגש נגדו [[כתב אישום]] בחשד ש[[לקיחת שוחד|לקח שוחד]] בדמות תרומות ל[[מוסד הרב קוק]], שבראשו עמד. הוא זוכה, משום שהעד המרכזי [[יהודה שפיגל]], שהורשע לפניו, סירב להעיד נגדו.{{הערה|{{דבר||רפאל זוכה מחוסר הוכחות|1965/09/17|00109}}, {{דבר||המשך|1965/09/17|02000}}}}
 
רפאל כיהן כשר-הדתות בשנים [[1974]]–[[1976]] בממשלתה של [[גולדה מאיר]] ולאחר מכן בממשלת רבין. הוא פוטר על ידי רבין בדצמבר 1976 במסגרת [[התרגיל המבריק]]. טרם מונה לשר, פנה [[יהודה שפיגל]] אל גולדה וביקש שלא ימונה רפאל לשר בגלל פרשת תל גיבורים{{הערה|{{מעריב||עו"ד שפיגל פנה לגולדה לא לצרף את רפאל לממשלה|1974/03/01|00103}}}}, אך בקשתו של שפיגל לא סיכלה את המינוי.{{הערה|אולם ראו: [[דן מרגלית]], '''ראיתי אותם''' עמ' 215.}}.