|
'''הדחקה''' היא מנגנון הגנה [[נפש|נפשי]] עליושעליו מצביעה [[פסיכולוגיה|הפסיכולוגיה]] כאחראי לסילוקם של זכרונותזיכרונות, [[רגש|רגשות]], [[דחף (פסיכולוגיה)|דחפים]] או [[מחשבה|מחשבות]] מן ה[[מודע]] אל ה[[תת-מודע]] בשל איומם על ה[[אני]] (ה[[אגו]]).
ההדחקה היא מנגנון חזק ויעיל מאוד, המאפשר לשלוט בדחפים חזקים שמנגנוני הגנה אחרים אינם מצליחים לשלוט בהם. הדחקה נעשית באופן חד -פעמי, אך בהמשך ישנה השקעה מתמדת של אנרגיה נפשית הנדרשת לשמירת התכנים במצבם המודחק, כיוון שהם ממשיכים לפעול בלא -מודע. רמז לקיומם של חוויות, רגשות, ומחשבות מודחקות אלו ניתן לגלות באמצעות [[חלום|חלומות]], [[פליטת פה|פליטות פה]] ו[[פליטת קולמוס|פליטות קולמוס]].
הדחקה היא מנגנון יעיל אך מסוכן, שכן הניתוק מן האני של חלקים שלמים מחיי הנפש, הרגש והיצר עלול לפגוע קשה בשלומה של האישיות ולהוות בסיס ליצירת [[מחלת נפש|מחלות נפש]] והגבלה בתפיסת המציאות.
השקעה של אנרגיה רבה בשמירת ההדחקה מגבילה את כמות האנרגיה הזמינה להתנהגויות יצירתיות ובונות. לדוגמאלדוגמה, אופיינית הדחקה של מאורעות, בני אדם ומקומות בעלי אסוציאצייהאסוציאציה רגשית שלילית.
כשלוןכישלון עסקי, אישי או כנגד הציפיות יכול להיות מודחק בגלל איומו על ה"אני" ועל [[דימוי עצמי|הדימוי העצמי]] של האדם את עצמו כמוצלח, הוגן, ישר וכד'וכדומה.
ההדחקה פעולתפועלת לצידולצדו של מנגנון הגנה פסיכולוגי נוסף, הנקרא "[[הכחשה]]".
| 