Diamonds World Tour – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון שגיאות ניקיון לפי שגיאות ניקיון: אפשרויות קובץ שגויות (דיון) |
מ הוספת קישור למודעות עצמית |
||
שורה 62:
מיקאל ווד מ"[[לוס אנג'לס]] טיים" סיקר את המופע באופן חיובי וכתב: "ריהאנה בת ה-25 כמו רבים מבני ה[[נוער]] המעריצים אותה, עדיין לא מוכנה להחליט איזה מבין התפקידים הרבים יגדיר אותה. היא חשפה יותר מהם ביום שני בלילה ב"מרכז סטייפלס", שבו ה-Diamonds World Tour נראה כמו ארבעה מופעים קטנים מתוחים ביחד עם תלבושות ושינויים. אז הרבה "ריהאנות" בכל העולם הופיעו קרוב לשעתיים, כאשר בסיבוב הופעות זה ריהאנה לקחה את כל האישיות שהיא טיפחה לעצמה מאז 2005, עם קונפקצית [[דאנסהול]] קלה: [[Pon de Replay]]. ריהאנה הייתה "רייברית" ונתנה את הביצועים הטובים ביותר לשירים כמו "[[We Found Love]]" ו-"[[Where Have You Been]]". ריהאנה גם שרה כמה שיריי [[רגאיי]] שהחזירו אותה אל ילדותה ב[[ברבדוס]] כמו "[[Man Down]]" ו-"[[You da One]]." ריהאנה גם נתנה כמה ביצועים פרובוקטיביים כאשר היא נוהמת בסדיסטיות בשירים כמו: "[[Pour It Up]]" ו-"Birthday Cake." "בוא ותשים את השם שלך על זה", ריהאנה שרה ב- "[[Birthday Cake]]", וברקע סלסולי סינטיסייזר כמו של סירנה. החלפת האפקטים והסאונד הייתה מסחררת, אך לא שטחית למרות השינויים המהירים בסגנון ובטון, או אולי בגללם הזמרת נשמעה באופן משכנע מאוד כמו [[קייטי פרי]] ו[[ביונסה]]. הקונצרט כולו מוגדר על ידי האישה שבמרכזו."{{הערה|http://articles.latimes.com/2013/apr/09/entertainment/la-et-ms-rihanna-20130410}} הביקורת של ריק פלורינו מ-Artistdirect, שיבחה גם את המופע: "מותק אני כוכבת רוק, ככה ריהאנה הכריזה אתמול על הבמה בלילה במרכז סטייפלס. ויש לה את הזכות הזאת. למעשה היא אחת מה'רוקסטריות' האמתיות האחרונות שנשארו והיא נושאת בתואר הזה כמו אלופה אמתית. ריהאנה הבהירה שמעמדה היא ככוכבת רוק. בסופו של לילה היה ברור שריהאנה היא לא רק כוכבת רוק אלא אגדה בזכות עצמה ולא כמו אף אחד אחר שם בחוץ".
עם זאת, ג'יימס ריד מ"[[בוסטון גלוב]]" כתב ביקורת שלילית למופע, במיוחד לביצועים הכוללים של ריהאנה. פתיחת המאמר שלו הייתה עם המשפט "היא לא הייתה שווה את ההמתנה". ואף המשיך: "המופע שלה בבוסטון היה אמור במקור בחודש [[מרץ]], אך בשל דלקת גרון, היא נאלצה לדחות את המופע ל-7 ב[[מאי]]. הביצועים היו לא טובים ולפי המבטים של ריהאנה היה ניתן לחשוב כאילו היא לא רצתה לבוא לכאן. חיוכים ביישנים, [[מודעות עצמית]] שגבלה בזחוח, היא נראתה אדישה לכל זה, כמובן. לאחר המופע, היא הביעה את אהבתה ל[[בוסטון]] ב[[טוויטר]] וכאשר דחתה את המופע במרץ היא רשמה הודעה כאילו היא העתק של משהו: "כואב לי, כי אני אאכזב אתכם".{{הערה|http://www.boston.com/culturedesk/2013/05/07/rihanna-gives-boston-fans-too-little-too-late/UWi5uepftUY45B3H1zSuwM/story.html}} ברגל האירופית סיור, ריהאנה קיבלה ביקורות מעורבות מצד המבקרים. בטי קלארק מגרדיאן נתן למופע ציון של 3 [[כוכב]]ים, ואמרה "לעתים קרובות מדי ריהאנה מסתמכת על הכישורים של זמרי הגיבוי כדי למלא את השורות שהיא לא יכולה או לא טרחה לסיים, ויש רק קטעים, כמו למשל בשיר "[[Take a Bow (ריהאנה)|Take a Bow]]" בהם ריהאנה לא עושה את זה. ריהאנה מבצעת את "[[Hate That I Love You]]" בביצוע לא מעורר שבחים ועוברת לבצע את "[[We Found Love]]" בו היא הקפיצה את כל המופע, אך לעומת זאת, ההתרגשות הייתה זמן קצר. לאחר מכן סגרה את המופע ב[[הדרן]] עם הביצוע לשיר "[[Diamonds]]" ובכך הסתיים המופע."
ב[[אוסטרליה]] המופעים זכו לביקורות מעורבות. ב-Courier Mail stated נכתב: "שירה בשידור חי הופך יותר ויותר נדיר במופעים, ובעיקר בזירת ההופעה של ריהאנה היה מעט מאוד שירה בשידור חי. לא שזה ממש משנה הרבה אם היא שרה או לא אבל הסאונד היה כל כך גרוע עד שהיה קשה להבחין עם ריהאנה שרה באמת או שזה [[סינתיסייזר]]. הכוריאוגרפיה הייתה גם כפי שתוארה "נשענה על וולגריות", וכי בזמן שריהאנה אולי קוראת לאנשים "לנצוץ כמו יהלום", היא לא מצליחה ליישם עצה זו בהופעותיה." ב"[[סידני]] מורנינג הראלד" נכתב: "המילים של ריהאנה הם לעתים קרובות בעלי אופי למבוגרים אבל לא של עומק למבוגרים." המאמר גם ציין כי "היא השתפרה בתור זמרת, אבל עדיין זה היה כל כך הרבה על שואו. כנראה ריהאנה מעדיפה להעביר את הזמן שלה במופע בלתפוס את המפשעה שלה אבל לא בלשיר".
| |||