קול ערב – הבדלי גרסאות

במה שנודע כ"עידן אחמד סעיד" (1953-1967), התוכניות כללו חדשות, פרשנויות בנושאים פוליטיים, נאומים של אנשי ציבור, שיחות וראיונות עם דמויות פוליטיות ודמויות פוליטיות ערביות בנושאים פוליטיים. שידורי התחנה גם כללו שירים לאומניים על ידי מוזיקאים פופולריים כגון [[עבד אל-והאב]] ו[[אום כולתום]], ששיבחו את נאסר והישגיו וקידמו את עניין הפאן-ערביות. תחנת הרדיו השתמשה במוזיקה לא רק ככלי [[תעמולה]] אלא גם כדי למשוך את המאזינים ל"תוכניות רציניות יותר בסמיכות לתוכניות מוזיקליות". נאומיו של נאצר שודרו לרוב לאחר הופעה מוזיקלית של אום כולתום. דיוני התחנה ושידוריה הותאמו לתנאים החברתיים והפוליטיים האקטואליים. התחנה עיצבה תוכניות ממוקדות למדינות ערביות ב[[המפרץ הפרסי|מפרץ הפרסי]], ב[[לבנון]], ב[[סוריה]] וב[[תימן]].

 

"קול ערב" פעל ככלי עיקרי עבור נאצר בהפצת דעותיו הפאן-ערביות: הוא מילא תפקיד מפתח בהנעת אנשי הנהגת התנועה הלאומית ערבית. השירות מילא הצהרות על אחידות ערבית והצהרות שהדגישו את תפקידן של מצרים ונאצר כמנהיגי התנועה. ב-[[1954]] הוכרז כי "קול הערבים מדבר בעד הערבים, נאבק עליהם ומביע את אחדותם".