כובאנה – הבדלי גרסאות

'''כּוּבַּאנֶה''' (מ[[ערבית]]: '''كبانة''' או '''كبان''') הוא [[המטבח התימני|מאכל תימני]] [[מסורת|מסורתי]]י.

על פי ההלכה כובאנה נחשבת כ[[פת הבאה בכיסנין]], משום שמעורב בבצק הרבה שמן. אולם חלק מפוסקי [[יהדות תימן]] סבורים שכובאנה דינה כ"מעשה קדירה" שתמיד יש לברך עליה "[[בורא מיני מזונות]]" אפילו קבע עליה סעודתו,{{הערה|כן דעת הרבנים [[שלום שמן]] ו[[אברהם אלנדאף]]. הובאו דבריהם להלכה בספרו של הרב [[יצחק רצאבי]], פסקי מהרי"ץ ברכות עמוד צג-צז.}} ואף אם לא מורגשים בבצק מתיקות או שמן, משום שעשיית הכובאנה היא בכלי סגור ([[סיר כובאנה]]) אי אפשר להחשיב את הכובאנה כאפויה, אלא כמבושלת בלחלוחית של עצמה, ובצק מבושל נחשב כ"מעשה קדירה" שאין דינו כפת הבאה בכיסנין.{{הערה|ולכן תמיד יש לברך ברכת בורא מיני מזונות}}. כנגדם דעתו של הרב [[יוסף קאפח]] ועוד, שדינה כדין פת הבאה בכיסנין.{{הערה|בפירושו להרמב"ם (פ"ג ה"ט אות כא') שבמציאות ימינו שעושים את הכובאנה בתנורים בקביעות סעודה יש לברך עליה "[[המוציא]]".}}. לדעתם כובאנה לא נחשבת לבצק מבושל, אף שהוא בכלי סגור, אלא כבצק שעבר תהליך אפייה רגילה. לכל הדעות אם אפה את הכובאנה במכסה פתוח (וכמו כן קובנית) דינה כפת הבאה בכיסנין.