כיבוי ביום טוב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סנסן ליאיר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
שורה 1:
[[מלאכת מכבה|'''מלאכת מכבה''']]- היא אחת מ[[ל"ט אבות מלאכה|שלושים ותשע מלאכות]] שנאסרו ב[[שבת]] וביום טוב. אמנם במסגרת ההיתר לבצע ב[[יום טוב]] מלאכות לצורך [[אוכל נפש]],
== מקור ההיתר ==
נאמר ב[[תורה]]<ref>{{תנ"ך|שמות|יב|טז}}</ref> בקשר ליום טוב: {{ציטוטון|אך אשר ייאכל לכל נפש הוא לבדו ייעשה לכם}}.
==
מותר להניח בשר חי על גחלים, למרות שנוטף מהבשר נוזל שמכבה בתחילה מקצת מהגחלים<ref>{{תלמוד בבלי|שבת|קלד|ב}}; {{שולחן ערוך|אורח חיים|תקז|ד}}.</ref>. וכן מותר לפזר מיני בשמים על הגחלים, כדי לתת ריח טוב בפירות להטעימם לאכילה, למרות שבתחילה הבשמים מכבים מקצת מהגחלים<ref>{{תלמוד בבלי|ביצה|כג|א}}; {{שולחן ערוך|אורח חיים|תקיא|ד}}.</ref>. וכן מותר להחליש את הלהבה שתחת הקדירה כאשר היא חזקה מדי ועומדת לשרוף את התבשיל. אמנם, כאשר יש שם להבה חלשה, יניח עליה את הקדירה, ולא יכבה בחינם.▼
=== כיבוי שנעשה כחלק מבישול ===
▲בתלמוד הבבלי מובא שעל פי ההיתר לכבות אש לצורך אוכל נפש, מותר להניח בשר חי על גבי גחלים, למרות שנוטף מהבשר נוזל שמכבה בתחילה מקצת מהגחלים<ref>{{תלמוד בבלי|שבת|קלד|ב}}; {{שולחן ערוך|אורח חיים|תקז|ד}}.</ref>. וכן מותר לפזר מיני בשמים על הגחלים, כדי לתת ריח טוב בפירות להטעימם לאכילה, למרות שבתחילה הבשמים מכבים מקצת מהגחלים<ref>{{תלמוד בבלי|ביצה|כג|א}}; {{שולחן ערוך|אורח חיים|תקיא|ד}}.</ref>.
=== כיבוי שנועד להציל משריפת המאכל ===
בתלמוד הבבלי<ref>{{תלמוד בבלי|ביצה|כב|א}}</ref> מובאת דעת רבי יהודה שמותר לכבות אש כדי שלא יתעשן הבית או תשרף הקדירה, ואילו חכמים אוסרים.
יש אומרים שחכמים חולקים על רבי יהודה רק לגבי כיבוי למניעת התעשנות הבית, כי זה לא צורך אוכל נפש, אך כיבוי האש שתחת הסיר מותר<ref>רב שרירא גאון, רי"ד, ראבי"ה, מרדכי, יש"ש, ועוד.</ref>. ויש אומרים שגם בזה חכמים חולקים, אך מדובר בקדירה ריקה שאין בהצלתה מחריכה צורך אוכל נפש ביום טוב<ref>בעלי התוספות ורמב"ן, וכך בארו 'ערך השולחן' ו'שתי הלחם' את דעת הרי"ף, הרמב"ם והשולחן ערוך.</ref>.
ויש אומרים שגם אש שתחת קדירה עם מאכל אסור לכבות, כי רק כיבוי שקורה כתוצאה מהבישול, כמו בבשר חי המנטף או בשמים המכבים את האש תוך כדי הקטרתם, הותר ביום טוב. אך כיבוי שנועד לעצור את פעולת הבישול כדי שלא יישרף המאכל - לא הותר ביום טוב<ref>רא"ה. וכן באר ה{{משנה ברורה|תקיד|ד}} ועוד אחרונים את דברי הרי"ף, הרמב"ם והשולחן ערוך.</ref>. ולפי שיטה זו אסור לכבות אש או להנמיך להבה שתחת תבשיל העומד להישרף. אמנם גם לשיטתם האיסור הוא מדברי חכמים הואיל ואין הכוונה ליצור גחלים באמצעות הכיבוי.
==== כיבוי אש כאשר אפשר להעביר את התבשיל לאש נמוכה ====
גם לשיטות המתירות לעיל כיבוי אש לצורך הצלת התבשיל משריפה ביום טוב, ההיתר מותנה בכך שאין אפשרות להציל את התבשיל בדרך אחרת שאינה כרוכה בכיבוי. אך כאשר ישנה להבה חלשה שאפשר להעביר אליה את התבשיל ובכך למנוע את הצורך בכיבוי האש הגבוהה<ref>כמובן שמדובר באופן שאין חשש שהאש החשופה תגרום לשריפה.</ref> חובה לעשות כן, ואסור לכבות את האש שתחת התבשיל<ref>רא"ש. רמ"א על {{שולחן ערוך|אורח חיים|תקיד|א}}</ref>.
במקרה שאין אש חלשה בקרבת מקום, יש אומרים שעדיף להדליק אש חדשה-חלשה ולהעביר אליה את התבשיל, ולא לכבות את הקיימת<ref>מגן אברהם אורח חיים תקי"ד, ג'. {{משנה ברורה|תקיד|ו}}</ref>. ויש אומרים שעדיף להחליש את הקיימת<ref>אגרות משה אורח חיים ד', ג'. יביע אומר א', ל"א, י"ב. פניני הלכה מועדים ה', ב', 2.</ref>.
=== כיבוי אש למניעת שרפת מקום האכילה או כלי האכילה ===
נחלקו הפוסקים האם מותר לכבות אש העומדת לשרוף את הבית שבו מתכוונים לאכול ביום טוב, או את הכלים שמשמשים לצורך סעודת יום טוב. יש אוסרים הואיל והכיבוי לא מועיל למאכלים עצמם<ref>רי"ף, רמב"ם, {{שולחן ערוך|אורח חיים|תקיד|א}}</ref>
== גדרי ההיתר (הרחבה) ==
ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]]
יש אומרים<ref>[[רב שרירא גאון]], [[רי"ד]], [[ראבי"ה]], [[מרדכי בן הלל|מרדכי]], [[שלמה לוריא|ים של שלמה]], ועוד רבים.</ref> שלחכמים האיסור הוא לכבות אש לצורך הצלת הבית, אבל לצורך הצלת הקדירה גם לשיטתם מותר.
| |||