|
נחלקו הפוסקים האם מותר לכבות אש העומדת לשרוף את הבית שבו מתכוונים לאכול ביום טוב, או את הכלים שמשמשים לצורך סעודת יום טוב. יש אוסרים הואיל והכיבוי לא מועיל למאכלים עצמם<ref>רי"ף, רמב"ם, {{שולחן ערוך|אורח חיים|תקיד|א}}</ref>
== קישורים חיצוניים ==
== גדרי ההיתר (הרחבה) ==
כ
ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]], נחלקו [[חכמים]] ו[[רבי יהודה|ר' יהודה]] אם מותר לכבות עצים בוערים שעומדים לשרוף בית או קדירה, והגמרא פוסקת כשיטת חכמים שאסור לכבות. ו
יש אומרים<ref>[[רב שרירא גאון]], [[רי"ד]], [[ראבי"ה]], [[מרדכי בן הלל|מרדכי]], [[שלמה לוריא|ים של שלמה]], ועוד רבים.</ref> שלחכמים האיסור הוא לכבות אש לצורך הצלת הבית, אבל לצורך הצלת הקדירה גם לשיטתם מותר.
ויש אומרים<ref>[[תוספות]] ו[[רמב"ן]]. וכן ביארו את ה[[רי"ף]], ה[[רמב"ם]] ו{{שולחן ערוך|אורח חיים|תקיד|א}}, בערך השולחן ובספר שתי הלחם.</ref> שאסור לכבות כדי להציל קדירה ריקנית, אבל לצורך התבשיל מותר לכבות.
ויש אומרים שרק כאשר הכיבוי נעשה תוך כדי בישול, כמו בהנחת בשר על גחלים, הוא מותר. אבל כאשר הכיבוי נועד להציל את התבשיל מנזק, אינו נחשב כמלאכה לצורך אוכל נפש ואסור<ref>[[רא"ה]], וכן ביארו כמה [[אחרונים]] ו{{משנה ברורה|תקיד|ד}}, את ה[[רי"ף]], [[רמב"ם]] וה[[שולחן ערוך]].</ref>.
להלכה, כיבוי שנועד להציל את התבשיל משריפה מותר, שכך דעת רוב ה[[ראשונים]], וכן ביארו כמה [[אחרונים]] בדעת [[רי"ף]] ו[[רמב"ם]] ו[[שולחן ערוך]]. וגם לאוסרים האיסור [[מדרבנן]] כי אינו מתכוון לעשות גחלים<ref> עיין [[פניני הלכה]] שבת ט, ו.</ref>.
== הערות שוליים ==
|
