כיבוי ביום טוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 24:
=== כיבוי אש למניעת שרפת מקום האכילה או כלי האכילה ===
נחלקו הפוסקים האם מותר לכבות אש העומדת לשרוף את הבית שבו מתכוונים לאכול ביום טוב, או את הכלים שמשמשים לצורך סעודת יום טוב. יש אוסרים הואיל והכיבוי לא מועיל למאכלים עצמם<ref>רי"ף, רמב"ם, {{שולחן ערוך|אורח חיים|תקיד|א}}</ref>, ויש מתירים הואיל ובכלל ההיתר לעשות מלאכות לצורך אוכל נפש, כלול גם ההיתר לדאוג לקיומו של המקום שבו אוכלים, ולכלים שבהם אוכלים. ובלבד שאין לו אפשרות למצוא מקום נח אחר לאכול, ולהשיג כלים אחרים לאכול בהם<ref>מרדכי, ר"ן, רמ"א על {{שולחן ערוך|אורח חיים|תקיד|א}}, {{משנה ברורה|תקיד|ח}}</ref>.
 
== כיבוי גז בגרמא ==
בעבר בישול המאכלים ביום טוב נעשה באמצעות עצים שלאחר שרפתם היו כלים וכבים. כיום הבישול נעשה באמצעות גז שאינו כבה מעצמו, ונוצרה בעיה כיצד לכבות את הלהבה לאחר סיום הבישול.
 
מאחר ולדעת פוסקים רבים דין [[גרמא ביום טוב]] קל מבשבת, ובפרט גרם כיבוי, רבים נוהגים לכבות את האש באמצעות גרם כיבוי. אחת הדרכים לכך היא הנחת קומקום מלא במים על הגז, כך שלאחר שיבעבע והמים יגלשו החוצה, הם יכבו את האש. תנאי לפתרון זה הוא שימוש במים אלו לשתיה וכדו', כי בישול הותר ביום טוב רק לצורך יום טוב.
 
אפשרות חדישה יותר היא שימוש בחגז (חג-גז) שהוא מכשיר בעל שעון קפיץ המותקן על הצינור המזרים את הגז לכיריים, ועל פי כיוונו מראש מערב יום טוב ניתן לכוון את השעה בה ינתק המכשיר את זרם הגז מהלהבה, וכך היא תכבה<ref>יש לציין שכדי להדליק את האש בכיריים ביום טוב יש להיעזר באש הדלוקה מערב יום טוב, שאסור להדליק אש חדשה ביום טוב אלא רק להעביר אש קיימת לחומר בערה חדש.</ref>.
 
== קישורים חיצוניים ==
* [[אליעזר מלמד|הרב אליעזר מלמד]], [http://ph.yhb.org.il/category/%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D/05-%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%94-%D7%9B%D7%99%D7%91%D7%95%D7%99-%D7%95%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%9C/ כיבוי ביום טוב], באתר [[פניני הלכה]]
* [[ברוך גיגי|הרב ברוך גיגי]], [http://www.etzion.org.il/he/%D7%9B%D7%99%D7%91%D7%95%D7%99-%D7%92%D7%96-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%98%D7%95%D7%91 כיבוי גז ביום טוב], באתר ישיבת הר עציון
*