כיבוי ביום טוב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 8:
=== כיבוי שנעשה כחלק מבישול ===
=== כיבוי שנועד להציל משריפת המאכל ===
בתלמוד הבבלי<ref>{{תלמוד בבלי|ביצה|כב|א}}</ref> מובאת דעת [[רבי יהודה]] שמותר לכבות אש כדי שלא יתעשן הבית או תשרף הקדירה, ואילו חכמים אוסרים.
יש אומרים שחכמים חולקים על רבי יהודה רק לגבי כיבוי למניעת התעשנות הבית, כי זה לא צורך אוכל נפש, אך כיבוי האש שתחת הסיר מותר<ref>[[רב שרירא גאון]], [[רי"ד]], [[ראבי"ה]], [[המרדכי|מרדכי]], [[מהרש"ל|יש"ש]], ועוד.</ref>. ויש אומרים שגם בזה חכמים חולקים, אך מדובר בקדירה ריקה שאין בהצלתה מחריכה צורך אוכל נפש ביום טוב<ref>בעלי התוספות ורמב"ן, וכך בארו 'ערך השולחן' ו'שתי הלחם' את דעת הרי"ף, הרמב"ם והשולחן ערוך.</ref>.
ויש אומרים שגם אש שתחת קדירה עם מאכל אסור לכבות, כי רק כיבוי שקורה כתוצאה מהבישול, כמו בבשר חי המנטף או בשמים המכבים את האש תוך כדי הקטרתם, הותר ביום טוב. אך כיבוי שנועד לעצור את פעולת הבישול כדי שלא יישרף המאכל - לא הותר ביום טוב<ref>רא"ה. וכן באר ה{{משנה ברורה|תקיד|ד}} ועוד אחרונים את דברי הרי"ף, הרמב"ם והשולחן ערוך.</ref>. ולפי שיטה זו אסור לכבות אש או להנמיך להבה שתחת תבשיל העומד להישרף. אמנם גם לשיטתם האיסור הוא מדברי חכמים הואיל ואין הכוונה ליצור גחלים באמצעות הכיבוי.
| |||