יוסף זריצקי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לתקוה וינשטוק
שורה 32:
===ירושלים, 1923–1925===
 
בשנת [[1923]] [[העלייה השלישית|עלה]] זריצקי בגפו ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]] והתיישב ב[[ירושלים]]; לאחר שנה הצטרפה אליו גם משפחתו.{{הערה|[[תקוה וינשטוק]], "לא קל לחיות עם צייר", [[מעריב]], 27 בדצמבר 1957, עמ' 10}} בעיר יצר זריצקי תיאורי נוף רבים בצבעי מים, תוך שימוש בצבעים בהירים. בהדרגה הפכה יצירתו האמנותית לחופשית יותר. בעבודה כגון "[[ירושלים, שער החבשים]]" ([[1923]]) עוד בולט הרצון לתיאור מדוקדק של הטבע, אולם בעבודות מאוחרות יותר בולטת הנטייה האקספרסיבית ביצירת ה[[קומפוזיציה]]; דוגמאות לכך ניתן למצוא בציור "[[חיפה, הטכניון]]" ([[1924]]), או בעבודות הנושאות את השם "ירושלים, נחלת שבעה" משנת 1924, שבהן עושה זריצקי שימוש בעצים כאמצעי אקספרסיבי לחלוקת הפורמט למשטחים. שימוש בקווים בנוף כאמצעי הבעה בולט גם בתיאורי נוף של בתי העיר ירושלים או [[צפת]], משנים אלו.
 
בשנת [[1924]] הציג זריצקי את [[תערוכה|תערוכת]] היחיד הראשונה שלו במועדון "מנורה" בירושלים. תערוכה יחיד נוספת הוצגה באותה שנה ב[[הטכניון|טכניון]] בחיפה. ה[[ביקורת אמנות|ביקורות]] העיתונאיות הדגישו את ה[[שירה לירית|ליריות]] שבעבודות ואת העובדה כי "הצורות [בציור] הופכות לכתמי צבע אבסטרקטי כשהנושא הוא אלגוריה של צבע ואור ולא של סיפור עלילה".{{הערה|מ. זמיר, [[הארץ]], 6 ביוני 1924}} בנוסף, זריצקי וה[[פסל (מקצוע)|פסל]] [[אברהם מלינקוב]] היו מיוזמי התערוכה הראשונה מבין [[תערוכות אמני ארץ ישראל במגדל דוד]]. כמו כן, החל משנת [[1927]] כיהן כיו"ר [[אגודת הציירים והפסלים|אגודת הציירים והפסלים בארץ ישראל]].