איטליה הקדם-רומית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרת כותרת מיותרת |
מ הוספת קישור לשפות הודו-אירופיות |
||
שורה 27:
במקביל להתיישבות היוונית מתחילה (בסביבות 730 לפנה"ס) התקופה ה"מזרחנית" - היווצרות [[אצולה]] מקומית בקרב עמי איטליה המקומיים, שנהנתה מחיי מותרות בהשפעה יוונית. אז גם הופיעה דרך הכינוי הכפולה (שם פרטי ושם משפחה) לאנשים, הייחודית לעמי מרכז איטליה בתקופה העתיקה ועליה מתבססת שיטתנו כיום. העמים בהם התפתחה האצולה שכנו לאורך החוף המערבי של איטליה – מקאמפניה שבדרום דרך לאטיום (אזור הכולל את רומא) עד לאטרוריה התופסת שטח רחב מהמרכז עד לצפון ובה מתחילה לעלות הציוויליזציה ה[[אטרוסקים|אטרוסקית]], שתהיה הדומיננטית ביותר באיטליה במהלך מאתיים השנים הבאות.
האטרוסקים מארגנים את עריהם ב[[קונפדרציה|קונפדרציות]] של 12 ערים – ארגון מפותח למדי בזמנו, ומעתיקים שיטה זו לשטחים אליהם הם מתפשטים. בין המאה השביעית לשישית לפנה"ס אחיזתם ב[[קמפאניה]] מתחזקת ומוקם ארגון כזה. באמצע המאה השישית הם מתנחלים בביקעת הנהר פו (שם התפתחה התרבות הוילה-נובית 400 שנה קודם לכן), בצפון-מזרח איטליה וכנראה מקימים ארגון דומה. חידושי התרבות האטרוסקית אינם מחלחלים לכל איטליה, לא המעבר לערים ולא ארגון הערים במסגרת קונפדרטיבית. במזרח איטליה אוכלוסיות רבות דוברות [[שפות הודו-אירופיות]] – הקבוצה ה[[אוסקים|האוסקו]]-[[אומברים|אומברית]] ([[סאמניטים]], [[פיקנטיים]], שבטי האומברים) במרכז, [[מסאפיים]] בדרום, [[ונטים אדריאטים]] בצפון – נתונות להשפעת הערים האיטלקיות והמושבות היווניות אך לא מגיעות לרמתן.
העשור בין 520 - 530 לפנה"ס נחשב לפסגת התרבות האטרוסקית. היא כללה את מערב איטליה וצפון-מזרח איטליה. היא ניהלה סחר ימי נרחב בעיקר למערב – לארצות הפיניקים (האיים [[קורסיקה]] ו[[סרדיניה]], מערב סיציליה וכמובן [[קרתגו]] וסביבת החוף האפריקני). אך כבר אז נובטים זרעי הקץ – חלקם מקומיים וחלקם חיצוניים. איטליה עדיין מחולקת כאמור בין עמים רבים שלא נמצאים תחת אחיזה אטרוסקית. בדרומה וממזרחה שולטים היוונים, ממערבה הפיניקים ובאזור שמצפון לחצי-האי שוכנים ה[[ליגורים]] (שכמו האטרוסקים שפתם אינה הודו-אירופית) במזרחו, ה[[קלטים]] במרכזו, וונטים במערבו (שני האחרונים שפתם הודו-אירופית).
| |||