אלפבית פרוטו-כנעני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לדוד עמית
שורה 1:
{{התפתחות האלפבית העברי}}
'''האלפבית הפרוטו-כנעני''' (בעבר כונה גם '''אלפבית פרוטו-סינאי'''{{הערה|1=זאת משום שראשוני הכתובות נמצאו בסיני. כיום לא מקובל להשתמש במינוח זה משום שהכתב הסינאי המאוחר - הלא הוא הכתב הנבטי אינו קשור לכתב זה, ולפיכך לא ניתן לכנותו "קדם-סינאי", בנוסף, כתובות מסוג זה נמצאו גם מחוץ לסיני. ראו: [[חגי משגב]], [[יוסי גרפינקל]] ו[[סער גנור]], '''[http://estudy.openu.ac.il/opus/Static/binaries/Upload/Bank130/%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%AA%20%D7%9E%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%AA%20%D7%A7%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A4%D7%94_0.pdf#page=4 האוסטרקון מחורבת קיאפה]''', עמ' 113. בתוך: [[דוד עמית]], גיא ד' שטיבל, אורית פלג–ברקת (עורכים), '''חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה - קובץ מחקרים''', כרך ג', 15 באוקטובר 2009, [[רשות העתיקות]].}}) הוא [[אבג'ד]] [[אקרופוניה|אקרופוני]] (כלומר, כל ציור בו מייצג את ה[[עיצור]] הראשון במילה המהווה את פירוש הציור) שנמצא בכתבים ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] החל מ[[תקופת הברונזה המאוחרת]] (המאה ה-15 לפני הספירה). מטבע הדברים, במהלך השנים האלפבית השתנה מאוד, לכן נקבעה שנת 1050 לפני הספירה כגבול המאוחר של האלפבית הפרוטו-כנעני, אחריה האלפבית הנמצא בכתבים נקרא [[אלפבית פיניקי]].
 
האלפבית הפרוטו-כנעני מהווה את החוליה האחרונה במעבר מכתיבה ב[[לוגוגרמה|לוגוגרמות]] (שמקורה ב[[הירוגליפים]] המצריים) לכתיבה באבג'ד. אמנם נמצאו כתבים מוקדמים לו שהיו בעלי מגוון סימנים מצומצם, כמו [[כתב פרוטו-סינאי|הכתב הפרוטו-סינאי]] ו[[כתובת ואדי אל-חול]], אולם ככל הנראה הם עוד היו לוגוגרמיים בחלקם.