מאסטה אייס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ויקישיתוף בשורה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 20:
|אתר אינטרנט=
|סיווג=זמר}}
'''דובל קליר''' (ב[[אנגלית]]: '''Duval Clear'''; נולד ב-[[4 בדצמבר]] [[1966]]), מוכר גם בשם הבמה שלו מאסטה אייס (Masta Ace), הוא [[
==קריירה==
קליר הוא בוגר [[אוניברסיטת רוד איילנד]] (Rhode Island) וב-[[1987]] הוא הכיר את [[Marley Marl]] בחופשת הקיץ. את הופעתו הראשונה הוא החל כמאסטה אייס בשיר "The Symphony" עם [[ג'וס קרו]] ביחד עם: [[Craig G]], [[קול ג'י ראפ]] ו[[ביג דדי קיין]] באלבומו של [[מארלי מארל]], הוא הוציא לאור [[סינגל]]ים נוספים בהם הוא לוקח חלק כמו: "Keep Your Eyes on the Prize" ו-"Simon Says".
ב-[[1989]]
בין הופעתו הראשונה לבין אלבומו השני חש מאסטה מרירות רבה על תעשיית ה[[היפ הופ]] דאז שהחלה להתמסחר וגם חשיבותו של ה[[גאנגסטה ראפ]], רגשות אלו היו מורגשים באלבומו השני שיצא ב-[[1993]] הנקרא "SlaughtaHouse".
באלבום זה הוא מארח את חבריו Masta Ace Incorporated הכוללים את: Eyceurokk, Lord Digga, Paula Perry ו-Leschea, סינגלים מהאלבום הם:"SlaughtaHouse" ,"Saturday Nite Live" ,"Style Wars" ,"Jeep Ass Niguh"▼
וגם הלהיט "Born to Roll", שנכנס למקום ה-23 במצעדי 100 השירים החמים של מצעדי ה[[בילבורד]]. באותה השנה מאסטה הצטרף להרכב [[Crooklyn Dodgers]] כחבר צוות זמני בשבילו הסרט "Crooklyn" והקליט יחד עם Special Ed ו-Buckshot מבלאק מון את [[פסקול]] הסרט.▼
▲באלבום זה הוא מארח את חבריו Masta Ace Incorporated הכוללים את: Eyceurokk, Lord Digga, Paula Perry
▲באותה השנה מאסטה הצטרף להרכב [[Crooklyn Dodgers]] כחבר צוות זמני בשבילו הסרט Crooklyn והקליט יחד עם Special Ed ו-Buckshot מבלאק מון את [[פסקול]] הסרט.
ב-[[1995]] הוא הוציא ביחד עם חבריו להרכב את האלבום "Sittin' on Chrome", האלבום מאד הצליח ואף נחשב להצלחה הכי גדולה של מאסטה מבחינת מכירות.
הסינגל של מאסטה "Ghetto Like" גרם לאי הבנה בינו לבין הראפר המחתרתי [[Boogieman]] שגם הוא הוציא שיר עם שם דומה הנקרא: "Ghetto Love" שיצא לפני שירו של מאסטה. אי ההבנה הזו גררה אחריה [[דיס]]ים כאשר בוגימאן פרסם דיס על מאסטה אייס הנקרא: "Just You Wait", מאסטה אייס הגיב לבוגימאן בדיס: "Acknowledge", ובנוסף מאסטה הוציא דיס על ההרכב The High & Mighty.
Disposable Arts הפך לאחד מהאלבום הטובים והמשובחים ביותר ב-[[2001]], האלבום אופיין בסטייל המייחד את מאסטה וברעיון של האלבום המביא סיפור בדיוני המתעד את מאסטה שהיה בבית ספר לראפ סאטירי הנקרא "Institute of Disposable Arts".
ב-JCOR רקורדס לא הסכימו שהאלבום יצא ולכן מאסטה הקים לייבל עצמאי ב-[[2005]] הנקרא M3 ושם יצא לאור האלבום.
השיר "No Regrets" גרם להרבה מאד מעריצים של מאסטה להאמין שזהו אלבומו האחרון מכיוון שמאסטה אומר בשיר: "I don't know if it's the end, but yo, it might be", בתרגום חופשי: אני לא יודע אם זה הסוף, אבל היי, זה יכול להיות. שמועות על סיום הקריירה שלו פסקו כאשר מאסטה אייס חזר ב-[[2004]] באלבום חדש הנקרא A Long Hot Summer עם אותו רעיון הדומה לאלבומו הקודם.
|