אדרת (מושב) – הבדלי גרסאות

בשנת [[1959]] נעשה ניסיון ראשון על ידי המדינה להקים את היישוב והוא יושב בעולים מ[[רומניה]]. המושב הוכן מראש עם בתים מוכנים לקראת הגעת המתיישבים, שיועדו להתפרנס מגידול טבק וגפנים{{הערה|{{דבר|אפרים תלמי|דרך לאורך הגבול|1959/05/26|00302}}}}. התושבים היו חסרים כל רקע חקלאי והתפרנסו מעבודה ב[[הקרן הקיימת לישראל|קק"ל]] או בעבודות מחוץ למושב. בזו אחר זו עזבו כל המשפחות את המושב, חלקן אף וויתרו על הזכויות שהיו להן על הבתים והנחלות שניתנו להן על ידי [[הסוכנות היהודית]]. ועדה של משרד החקלאות קבעה בתחילת 1961 כי אין כל טעם בהמשך קיומו של המושב כמושב חקלאי{{הערה|{{מעריב|מנחם תלמי|4 כפרים שהוקמו בטעות|1961/01/30|00301}}}}. בשנת [[1963]] הוקם המושב מחדש ויושב על ידי עולים מ[[מרוקו]]. העולים עסקו ב[[חקלאות]], בעיקר בענף ה[[לול]]ים, עד ל[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות התשעים]]. כיום תושבי המושב עובדים ב[[ירושלים]], [[בית שמש]], [[גוש עציון]], ו[[גוש דן]]. בעקבות הרחבת המושב בשנת [[1997]], בין תושבי המקום נמנים גם עולים מ[[ארצות הברית]], [[בריטניה]], ו[[קנדה]].