תולין את הקלקלה במקולקל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה |
←המקור בהלכה: הרחבה |
||
שורה 2:
==המקור בהלכה==
המקור בהלכה לכלל הוא בהלכות "[[כתם (נידה)|כתמים]]" ב[[נידה]]. לפי ההלכה אם מוצאת אישה בבגדיה כתם של [[דם]], היא [[טומאה|טמאה]] ב[[טומאת נידה]] מדברי חכמים, שמא מקור דם הנידה הוא ממקור דמיה.
כמו כן אם קיימת אפשרות סבירה שהדם הגיע מפצע וכדו' שיש בנרתיק ולא בהכרח שמקורו מהרחם עצמה, תולין שאכן הדם הגיע משם. בשנים האחרונות (משנת תשס"ב) הוכשרו אחיות לתפקיד[[בודקת טהרה|בודקות טהרה]] מוסמכות, שתפקידן לקבוע לאחר בדיקה האם אכן ישנה אפשרות שמקור הדם אינו מהרחם, אלא מפצע.
אחד מכללי התלייה הוא, שכאשר נמצא הדם במקום שבו שכבו או ישבו שתי נשים, אין מטמאין את שתיהן מספק, אלא תולין את כתם הדם בזו שכבר טמאה קודם לכן, אם ישנה אחת כזו, והשנייה שטהורה אינה טמאה כתוצאה מכתם זה, שהרי תולין לומר שכתם הדם בא מהאשה האחרת, הטמאה. בגדר הלכה זו וכלליה קיימת מחלוקת כפולה: מחלוקת תנאית בין [[רבן שמעון בן גמליאל]] ובנו [[רבי יהודה הנשיא]], ומחלוקת אמוראית, בין [[רב חסדא]] ל[[רב אדא בר אהבה]] בשיטתו של רבי יהודה הנשיא: ▼
▲אחד מכללי התלייה הוא, שכאשר נמצא הדם במקום שבו שכבו או ישבו שתי נשים, אין מטמאין את שתיהן מספק, אלא תולין את כתם הדם בזו שכבר טמאה קודם לכן, אם ישנה אחת כזו, והשנייה שטהורה אינה טמאה כתוצאה מכתם זה, שהרי תולין לומר שכתם הדם בא מהאשה האחרת, הטמאה.
דעת רבן שמעון בן גמליאל היא שגם אם אחת מהנשים טמאה אך עומדת להיות טהורה, כמו [[שומרת יום כנגד יום]]: על פי ההלכה, [[זבה]] שיצא ממקורה דם זיבה במשך יום אחד או יומיים, נחשבת "זבה קטנה", וכללי [[טומאת זב]] חלים עליה אופן חלקי, ובנוסף, כדי שלא תחשב "זבה גדולה" עליה לבדוק "יום כנגד יום", אם ראתה יום אחד עליה לשמור את עצמה יום אחד ואם באותו יום היא טהורה, וטבלה, היא נטהרה לאלתר מטומאתה. אם ראתה יומיים עליה להמתין יומיים (אם ראתה שלושה ימים היא נחשבת "זבה גדולה" שטמאה במשך שבעה ימים). חידושו של רבן שמעון בן גמליאל הוא שגם "שומרת יום כנגד יום" ביום השני, שבו היא עומדת להטהר (מיד כאשר תטבול), נחשבת לטמאה לעניין זה שתולין בה את כתם הנידה. ▼
== גדר ההלכה ==
בגדר הלכה זו וכלליה קיימת מחלוקת כפולה: מחלוקת תנאית בין [[רבן שמעון בן גמליאל]] ובנו [[רבי יהודה הנשיא]], ומחלוקת אמוראית, בין [[רב חסדא]] ל[[רב אדא בר אהבה]] בשיטתו של רבי יהודה הנשיא:
▲{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=תולה ב[[שומרת יום כנגד יום]] בשני שלה, ובסופרת שבעה שלא טבלה, לפיכך היא מתוקנת וחברתה מקולקלת, דברי רבן שמעון בן גמליאל. רבי אומר אינה תולה, לפיכך שתיהן מקולקלות. ושוין שתולה בשומרת יום כנגד יום בראשון שלה וביושבת על דם טוהר ובבתולה שדמיה טהורין|מקור={{בבלי|נדה|ס|א}}}}דעת רבן שמעון בן גמליאל היא שגם אם אחת מהנשים טמאה אך עומדת להיות טהורה, כמו [[שומרת יום כנגד יום]]: על פי ההלכה, [[זבה]] שיצא ממקורה דם זיבה במשך יום אחד או יומיים, נחשבת "זבה קטנה", וכללי [[טומאת זב]] חלים עליה אופן חלקי, ובנוסף, כדי שלא תחשב "זבה גדולה" עליה לבדוק "יום כנגד יום", אם ראתה יום אחד עליה לשמור את עצמה יום אחד ואם באותו יום היא טהורה, וטבלה, היא נטהרה לאלתר מטומאתה. אם ראתה יומיים עליה להמתין יומיים (אם ראתה שלושה ימים היא נחשבת "זבה גדולה" שטמאה במשך שבעה ימים). חידושו של רבן שמעון בן גמליאל הוא שגם "שומרת יום כנגד יום" ביום השני, שבו היא עומדת להטהר (מיד כאשר תטבול), נחשבת לטמאה לעניין זה שתולין בה את כתם הנידה.
רבי יהודה הנשיא חלוק על דין זה, אך הוא מודה שאם האישה השנייה היא שומרת יום כנגד יום - ביום הראשון - שבו היא ראתה את הכתם, אין לה אפשרות להיות טהורה, תולין בה.
| |||