כרימה בת עמאר – הבדלי גרסאות

נשים רבות מוזכרות בממצאי גניזת קהיר בהקשרים שונים, לרבות במסמכים משפטיים, כלכליים ומסחריים, אולם לפי שעה כרימה היא האישה היחידה שהתגלו עליה די ממצאים בגניזת קהיר כדי לשחזר חלק ניכר מקורות חייה. מן הכתוב עולה תמונה של אישה עצמאית ואסרטיבית שלקחה חלק פעיל בחיים הקהילתיים של יהודי פוסטאט.{{הערה|שם=פרנקל|Miriam Frenkel. "[http://referenceworks.brillonline.com/entries/encyclopedia-of-jews-in-the-islamic-world/al-wuhsha-SIM_000616 al-Wuḥsha]." ''Encyclopedia of Jews in the Islamic World''. Executive Editor Norman A. Stillman. Brill Online, 2014.}}

המסמכים הקשורים לכרימה בת עמאר בגניזת קהיר מתוארכים בין השנים 1095–1104. מי שזוהה בתור אביה מכונה במסמכי הגניזה "עמאר (=עמרם) בן עזרא "ראש הקהל" ה[[אלכסנדריה|אלכסנדרי]]". על פי [[שלמה דב גויטיין]], ניתן להסיק מכך כי אביו של עמאר (סבה של כרימה) היה כנראה ראש העדה היהודית באלכסנדריה.{{הערה|S. D. Goitein, '''A Jewish Business Woman of the Eleventh Century''', ''The Jewish Quarterly Review'', New Series, Vol. 57, The Seventy-Fifth Anniversary Volume of the Jewish Quarterly Review (1967), p. 226.}} עמאר עצמו התגורר ב[[פוסטאט]] ועסק בבנקאות מסורתית.

במסמכי גניזת קהיר שמזכירים אותה, כרימה מכונה לרוב "אלווחשה אלדלאלה". משמעות השם אל-וחשה הוא "זאת שעורגים לה", בעוד אל-דלאלה הוא שם תואר שמעיד על עיסוקה המקצועי - מתווכת.{{הערה|שם=פרנקל}} כרימה ניהלה פעילות עסקית מסחרית ענפה ביחד עם אחיה, אבו נסר, מסוחרי [[הודו]], וכן עם אנשי ונשות עסקים אחרים. במיוחד עסקה כרימה במתן הלוואות. בשלב מסוים בחייה נכנסה כרימה לסכסוך משפטי-מסחרי סוער עם השותף של אחיה, יוסף בן לבּדי, שנידון באריכות בפני בית הדין היהודי המקומי ונגרר למשך שנים. למרות זאת הונה של כרימה היה נכבד, ובצוואתה הוא נאמד בלפחות 700 דינאר, סכום גדול עבור התקופה, וכן בתכשיטים ורכוש מסוגים שונים. היא מופיעה ברשימות רבות של נותני צדקה לבתי הכנסת ומוסדות הקהילה היהודית.

כרימה הייתה נשואה לזמן קצר ליהודי חסר אמצעים מ[[סיציליה]], בשם אריה בן יהודה, שהיגר לפוסטאט. מנישואים אלו, שהסתיימו בשנת [[1095]], הייתה לכרימה בת אחת בשם גזאל. מעט לאחר מכן ילדה כרימה את בנה היחיד, אבו סעד, מ[[מאהב]] יהודי בשם חסון שהגיע לפוסטאט כפליט מאסקלאן ([[אשקלון]]), בעקבות [[מסע הצלב|פלישת הצלבנים]].{{הערה|שם=פרנקל}}. השניים לא נישאו בפני [[בית דין]] יהודי, ככל הנראה היות שלחסון הייתה אישה באשקלון שסירבה להעניק לו [[גט]], אך ייתכן שנישאו בפני בית המשפט המוסלמי המקומי. אפשרות אחרת היא שהשניים לא נישאו בפני אף בית דין, גם לא המוסלמי, וטענת זאת הועלתה כדי להעניק לקשר ביניהם לגיטימציה.{{הערה|רינה לוין מלמד, [http://upload.kipa.co.il/media-upload/matan/matan7987-8262009.PDF השפעת החברה המוסלמית על האישה היהודייה לאור תיעוד מן הגניזה הקהירית], מסכת, חוברת ג', תשס"ה (2005) עמ' 40-41.}} כאשר בנה של כרימה רצה להינשא לאישה יהודייה, הוא תושאל בפני בית הדין היהודי על זהות אביו, וכרימה ככל הנראה חששה שחסון מאהבה לשעבר יתכחש לכך שהוא האב ולכן הביאה עדויות שיגבו את טענתה. בהקשר זה התגלתה בגניזת קהיר עדות של שתי שכנות של כרימה בפני בית הדין היהודי, המעידות כי אכן חסון הוא האב של אבו סעד וממנו כרימה הרתה.