קרן קוסמית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 15:
קרינה קוסמית, הידועה גם כחלקיקים קוסמיים, נחשבה תחילה לתוצר של [[איזוטופ]]ים [[רדיואקטיביות|רדיואקטיבים]] בקרקע. תאוריה זו הופרכה בשנת [[1911]] על ידי [[ויקטור הס]], שבשנת [[1936]] זכה ב[[פרס נובל לפיזיקה]] על עבודתו. הס השתמש במדידות [[אלקטרוסקופ]]יות שנלקחו מגבהים שונים על ידי [[כדור פורח]] כדי להסיק שהקרינה הייתה קוסמית במקורה. הס המשיך והראה ש[[השמש]] אינה יכולה להיות המקור העיקרי על ידי מדידה עם כדור פורח ב[[ליקוי החמה של שנת 1912]]. הס חשב בזמנו שהקרינה הקוסמית היא [[קרינת גמא]].
 
בשנת [[1938]], [[פייר אוז'ה]] צפה באירועי קרינה קוסמית כמעט-חופפים בשני מקומות מרוחקים ונפרדים. הוא הסיק שהם נבעו מחלקיקים ארעיים שה[[אנרגיה]] שלהם הייתה גבוהה מכדי לחדור דרך ה[[אטמוספירה]]. חלקיקים כאלו התנגדו במקום עם גרעינים באטמוספירה, וגרמו למפל חלקיקים הידוע כ[[מקלחת אוויר]] מקרינה קוסמית. התברר שבאירועים שבהם אוגר צפה האנרגיהאוגר הגיעה האנרגיה ל-10<sup>15</sup>[[eV]], פי 10 מיליון מכל [[תצפית (מדע)|תצפית]] קודמת.
 
מדידת קרינה קוסמית עתירת [[אנרגיה]] באמצעות דגימת מקלחות אוויר נרחבות נערכו לראשונה בשנת [[1954]] ב[[מצפה הכוכבים בהרווארד]]. מעבודתם, ומניסויי מערכי-קרקע רבים שבאו לאחריה, ספקטרום הקרינה הקוסמית ידוע כיום עד ל-10<sup>20</sup>[[eV]].
 
בעבר האמינו ש[[שטף]] הקרינה הקוסמית נשאר קבוע למדי בחלוף השנים. למעשה, זוהי אחת ההנחות היסודיות מאחורי [[תיארוך פחמן-14]]. עם זאת, לאחרונה מחקרים המציאוהראו ראיות לכך שבמהלך מספר מאותכי שטף הקרינה הקוסמית משתנההשתנה ב-10,000 השנים האחרונות.
 
קרינה קוסמית מעורבת בפריקה החשמלית ב[[ברק]]ים. כיום אף מקובל לחשוב שלמעשה כל הברקים מוצתים על ידי תהליך יחסותי, "התפרקות מסלול המראה", שנגרם על ידי קרניים קוסמיות. אז כתוצאה מכן מתפתחת התפרקות הברק באמצעות מנגנוני "התפרקות רגילה".