עדי אופיר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים
שורה 6:
אופיר קיבל [[תואר ראשון]] בפילוסופיה וב[[פסיכולוגיה]] ב-[[1976]] מ[[האוניברסיטה העברית]], וב-[[1980]] קיבל [[תואר שני]] ב[[פילוסופיה קונטיננטלית]]. לאחר מכן עבר ל[[אוניברסיטת בוסטון]], שם קיבל תואר [[דוקטור]] ב[[פילוסופיה קונטיננטלית]] ב-[[1984]]. מיד לאחר קבלת [[תואר שלישי]] החל ללמד היסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות במכון כהן שבאוניברסיטת תל אביב. החל מ-2001 [[פרופסור חבר]] במכון.
 
ב-[[1991]] ייסד עם קבוצה של אינטלקטואלים את כתב העת "[[תיאוריה וביקורת]]". אופיר כיהן כעורך כתב העת מרגע הקמתו ועד שנת 2000, אז החליפו [[יהודה שנהב]].
 
אחד מפרסומיו הבולטים, שמהווה מסמך מרכזי בהגדרת העמדה הפוסטמודרנית, הוא '''פוסטמודרניזם: עמדה פילוסופית''', חלקו המצוטט של המאמר הוא סעיף 3 - [[תשעה עקרונות של עמדה פוסט מודרנית]], בו מסביר אופיר מדוע בבסיס עמדת הפוסטמודרניזם יש להביא את שלילת ה[[מוניזם]] כגורם מלכד לכדי עקרון אחד. הוא מדגים את עיקריו באופן בין תחומי, דרך קשת רחבה של בחינות שונות, כגון [[אפיסטמולוגיה]], [[אונטולוגיה]], [[אתיקה]], [[סמנטיקה]], [[פסיכולוגיה]] ועוד.