הלכה – הבדלי גרסאות

הרקע להבדל בין היהדות הרבנית לזו [[יהדות קראית|הקראית]] הוא התנגדותם של הקראים לקבל את סמכות חכמים כגוברת על הטקסט המקראי כפשוטו.

 

 

==גדרים, תקנות ומנהגים==

בנוסף, קבעו החכמים [[תקנת חכמים|תקנות]] וגזירות, שהם תוספות מוצהרות של החכמים לצוויי התורה. מעמד התקנה ירוד ביחס לחוק המיוחס למקרא, ומכונה מ"[[דרבנן]]" (=של החכמים), בניגוד לחיוב הנובע מ"[[דאורייתא]]" (=של התורה).

 

 

==התפתחות ההלכה==

{{הפניה לערך מורחב|ראשונים}}

* '''1030-1060''' - [[הלכות אלפסי]] חובר בידי [[רי"ף|רבי יצחק אלפסי]] (1013-1103) הספר עוסק בשלושת הסדרים הנהוגים בימינו: [[סדר מועד]], [[סדר נשים]] ו[[סדר נזיקין]] הוא בנוי בהתאם למתכונת ''הלכות גדולות'', אך בניגוד אליו לא מתמצת את התלמוד הבבלי אלא מעתיק ממנו קטעים שלמים.

* '''1250''' - '''פסקי הרא"ש''', ספר ההלכה של [[רא"ש|רבינו אשר]] על סדר הש"ס. הספר כולל דיון בקטעי תלמוד והוצאת הפסק מהם והיא מצויה ברוב ספרי התלמוד המודפסים בימינו כנספח לספר. לחיבור זה נכתבו לאורך הדורות מספר פרושים והגהות (כדוגמת הגהות אשרי). רבי יוסף קארו עשה שימוש בפסקיו כבסיס לשולחן ערוך, יחד עם פסקי הרמב"ם והרי"ף.

* '''1340''' - '''[[ארבעה טורים]]''', נקרא גם "'''הטור'''", חיבורו של רבי יעקב בן הרא"ש (הנקרא גם "בעל הטורים"). ספר זה כולל ארבעה חלקים: אורח חיים (הלכות הנוגעות לכל יום ולמועדים), יורה דעה (הלכות הנוגעות לאיסור והיתר כגון [[בשר בחלב]]), אבן העזר (הלכות הנוגעות לנישואין וגירושין), חושן משפט (הלכות הנוגעות לדיני ממונות).

בקרב הציבור האשכנזי לימוד הלכה בסיסי כיום כולל בדרך כלל לימוד שולחן ערוך עם מספר "נושאי הכלים" (פרשנים) המרכזיים, כמו [[טורי זהב]], [[שפתי כהן]], [[פרי מגדים]], [[פתחי תשובה]] ו[[סמ"ע]]. בחלק [[אורח חיים]], התקבלו [[שלחן ערוך הרב]] (בעיקר בחסידות חב"ד), וספר ה[[משנה ברורה]] (בציבור הליטאי ומרבית הציבור החסידי) כספרי הלימוד המרכזי אך לימוד הלכה מקיף יותר (כפי שנהוג בדרך כלל ב[[כולל אברכים|כולל]]ים), נלמד בדרך כלל מתוך ספר השולחן ערוך עם נושאי הכלים המרכזיים (ה"[[מגן אברהם]]", טורי זהב ופרי מגדים).

 

 

==מקורות==