אנרגיה גרעינית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 217.194.207.113 (שיחה) לעריכה האחרונה של קובץ על יד
שורה 14:
הכור מהווה אף הוא מוקד סכנה פוטנציאלי, במקרה של תאונה, התקפה מכוונת של האויב, או פעולת טרור. ב[[תאונת אי שלושת המילין]] שאירעה בארצות הברית בשנת [[1979]] שוחררו גזים רדיואקטיביים ל[[אטמוספירה]], אך לא נפגעו בני אדם. תאונה חמורה בהרבה אירעה ב[[אוקראינה]], דאז [[רפובליקות ברית המועצות|רפובליקה]] של [[ברית המועצות]], ב[[אסון צ'רנוביל]] בשנת [[1986]], בעקבותיו פונו כ-300,000 תושבים מבתיהם עקב דליפה רדיואקטיבית מתחנת כח גרעינית. האסון נגרם כתוצאה מניסוי מסוכן שנערך ברשלנות, ולא כתוצאה מתקלה בפעולת הכור השגרתית.
 
בגלל הסיבות הללו, בעולם המערבי כמעט שלא מוקמות תחנות כח גרעיניות בשנים האחרונות, וישנן מדינות כמו [[גרמניה]] שהתחייבו לסגור את הכורים הגרעיניים שלהן תוך פרק זמן קצוב, עקב לחצם של תנועות ו[[מפלגה ירוקה|מפלגות ירוקות]]. לעומת זאת, בארצות כמו [[קוריאה הדרומית]], [[הרפובליקה העממית של סין|סין]], [[רומניה]] ו[[רוסיה]] הולכות ונבנות תחנות גרעיניות רבות, כדי להתמודד עם הצריכה ההולכת וגוברת בחשמל. כורים אלו נבנים לפי תקנים מחמירים המאפשרים דרגת בטיחות גבוהה. בשנים האחרונות (2002–2008) החלה [[החברה לאנרגיה אטומית של קנדה]] (AECL) בשיתוף עם חברות חשמל קנדיות לשפץ כורים גרעיניים קנדים שהתישנו, לצורך הארכת השימוש בהם מעבר לתקופה המקורית שעבורה הם נבנו.
 
דוגמה לשינוי בגישת [[העולם המערבי]] כלפי תחנות כח גרעיניות היא [[איטליה]] שבעקבות אסון צ'רנוביל החליטה ב[[משאל עם]] בנובמבר [[1987]] להפסיק כל שימוש באנרגיה הגרעינית במדינה, כולל פירוק תחנות קיימות. ההחלטה התקבלה על אף תלותה של המדינה במקורות אנרגיה זרים והעלות המשוערת למשק. עם זאת, בשנת [[2009]], במסגרת רפורמות לשיפור המשק האיטלקי, התקבל ב-[[9 ביולי]] חוק המכשיר מחדש את הקמתן של תחנות כח גרעיניות בשל העלייה במחירי מקורות האנרגיה בעולם.{{הערה|{{הארץ|פיליפ רידה, לה מונד|אחרי 20 שנה: איטליה שוב מתגרענת|1.1272448|22 ביולי 2009}}}}