מוריס אוטריו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
מ הוספת קישור לאלכוהוליזם |
||
שורה 6:
מוריס אוטריו נולד ב[[פריז]] ל[[סוזן ולאדון]], אקרובטית-קרקס לשעבר שהייתה אז בת שמונה עשרה. האם, שהתגוררה בדירה עלובה ברובע [[מונמרטר]], התפרנסה כדוגמנית ששימשה [[מודל (אמנות)|מודל]] לציירים והייתה גם ציירת לא מצליחה. על אביו אין מידע מדויק.
אוטריו, שלא חי במשפחה תומכת ואוהבת (אמו נהגה מגיל צעיר להשקותו יין מהול במים במקום חלב) נעזב בילדותו על ידי אמו, וסבתו היא שגידלה אותו. הוא לא סיים בית ספר ולא הצליח למצוא עבודה מסודרת, וכבר בגיל מוקדם החל לשתות משקאות חריפים שפגעו בבריאותו. בגיל 17 נחשב למקרה אבוד של [[אלכוהוליזם]] חסר מרפא. כדי לגמול אותו מהרגלי השתייה שלו, לימדה אותו אמו לצייר. היא לא השיגה את מטרתה אך הצליחה לעורר את כישרונו. ב-[[1909]] שוטט אוטריו עגום ונדכא בסמטאות פריז, מבלי יכולת לתקשר עם אנשים. בתקופה זו צייר כדי למצוא פורקן ליגונו ולפעמים כדי לקבל בקבוק [[יין]] עבור תמונה. תמונותיו הפשוטות מצאו חן בעיני אנשים וגם סוחרי אמנות רכשו אותם. מוריס החולני נכנס ויצא תכופות ממוסד זה או אחר לחולי רוח.
רק בסוף [[מלחמת העולם הראשונה]] גילתה פריז את אוטריו במידה הראויה לו, ונערכו מספר תערוכות מוצלחות שלו. הייתה סביבו תכונה רבה, ומבקרים וידידים חיזרו על פתחו. בשנת [[1934]] הוענק לו [[אות לגיון הכבוד]]. ב-1953 הוא התחתן, ואשתו, לוסי וסינט, השגיחה על רכושו ודאגה שלא יחזור שוב לטיפה המרה.
| |||