קינשאסה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור ללורן קבילה
מ אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 34:
 
== רקע ==
קינשאסה שוכנת במערב המדינה, לאורך הגדה הדרומית של [[נהר קונגו]], כ-500 קילומטר מחופי האוקיינוס האטלנטי, ישירות מול העיר [[ברזוויל]] – בירת המדינה השכנה: הרפובליקה של קונגו. קינשסה וברזוויל הן שתי ערי הבירה היחידות בעולם הצופות ישירות אחת על השנייה בקרבה כה רבה.{{הערה|1= [http://kinshasa-congo.com http://kinshasa-congo.com]}}.
קינשסה משמשת כ[[עיר נמל]], אך היא מנותקת מן האוקיינוס האטלנטי בשל האשדות הרבים בנהר{{הערה|1=האנציקלופדיה העברית, תשל"ז: עמ' 648 }}.
 
קינשסה היא עיר בעלת ניגודים חדים, אזורי מגורים ומסחר יוקרתיים מתקיימים לצד שכונות עוני. העיר היא מרכז אדמיניסטרטיבי, תקשורתי ומסחרי. התעשיות הגדולות בעיר הן עיבוד מזון ומשקאות, עיבוד עורות, בנייה, תיקון ספינות וייצור כימיקלים, שמני מינרלים, טקסטיל ובטון{{הערה|1=[http://www.africanexecutive.com/modules/magazine/articles.php?article=784 The African Executive]}}
שורה 41:
שתי השפות העיקריות בקינשסה הן [[צרפתית]] (רשמית) ו[[לינגאלה]].
 
== היסטוריה==
קינשסה נוסדה בשנת 1881 כתחנת מסחר, על ידי [[הנרי מורטון סטנלי]], שהעניק לה את השם "ליאופולדוויל" על שם פטרונו מלך בלגיה – ליאופולד השני. סטנלי בחר את המקום בזכות קרבתו לנהר, דבר שאיפשר תעבורה ושיט אליו וממנו. בנוסף האזור היה נוח מכיוון שהיה רחב וקל להגן עליו (city of Kinshasa website). תחנת המסחר שגשגה, מאחר שהייתה הנמל הראשון הניתן לשיט בנהר קונגו מעל מפלי ליווינגסטון (סדרה של אשדות לאורך כ-350 ק"מ מתחת לליאופולדוויל המונעים גישה מהאוקיינוס).
 
בשנים 1884–1885 כונסה [[ועידת ברלין]], ועידה שכונסה במטרה להסדיר את ה[[קולוניאליזם]] האירופאי והמסחר ביבשת [[אפריקה]] במהלך תקופת ה[[אימפריאליזם]] החדש. ועידה זו החליטה על העברת שטח נרחב במרכז אפריקה לרשותו של [[לאופולד השני מלך הבלגים]], שהפך אותה לרכושו הפרטי ונתן לה את השם "מדינת קונגו החופשית".
 
באותה מדינה "חופשית" הייתה האוכלוסייה המקומית נתונה להתעללות קשה מצד ה[[האדם הלבן|לבנים]] במטעי [[גומי]]. בתקופה שבין [[1885]] ל-[[1908]] נהרגו בין 5 ל-15 מיליון שחורים על ידי ה[[בלגיה|בלגים]] (המספר המקובל הוא כ-10 מיליון).{{הערה|1=King Leopold's Ghost, Adam Hochschild (1999) {{ISBN|0-618-00190-5}} Houghton Mifflin Books}}. אירועים אלו נחשבים בעיני [[היסטוריון|היסטוריונים]] ל[[רצח עם]].
 
עיר הבירה של המדינה, "ליאופולדוויל" (לימים "קינסאשה"), הייתה ללא מוצא לאוקיינוס, שכן בנהר היו הרבה אשדות שלא אפשרו שיט. לכן החליט ליאופולד השני על בניית מסילת רכבת- "מסילת הדמים", אשר בנייתה הושלמה בשנת 1898. אורכה של המסילה הוא כ-300 ק"מ, היא מתחילה ממפלי ליווינגסטון שליד קינשאסה ומסתיימת בחוף [[האוקיינוס האטלנטי]]. לשם בניית המסילה היה צורך לכרות עצים, ולשאת משאות כבדים לאורך 300 ק"מ. על מנת לעמוד בפרויקט שאפתני זה, קבע ממשלו של ליאופולד השני כי כל כפר ומשפחה יעמידו לרשותו את הגברים החזקים שלהם, אותם הוא ריכז בכפייה במחנות עבודה. על גבם של אנשים אלה העביר את המשאות הכבדים ובתמורה סיפק להם תנאי מחיה מינימאליים. ההנחה הרווחת כיום היא, שבעקבות תנאי העבדות הקשים בזמן הקמת המסילה נהרגו כ-3 מיליון אנשים, על כל קילומטר מתו כעשרת אלפים איש, לכן היא נקראת כיום "מסילת הדמים".
 
== חלוקת העיר ==
קינשאסה היא עיר, אך יש לה מעמד של מחוז פדרלי. הפרובינציה של קינשסה בעלת שטח של 9,965 ק"מ, כאשר אזור זה גדול יותר מהעיר. קינשסה מחולקת לארבעה מחוזות, ו-24 רשויות מוניציפליות.
 
קינשסה מחולקת לשתי יחידות עיקריות: המודרנית (לשעבר האירופית) והמסורתית.
שורה 65:
 
== כלכלה ==
קינשאסה היא מרכז הצרכנות החשוב ביותר במדינת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ולמעשה מהווה את מרכז הליבה של פעילות התעשייה והמסחר שלה. העיר משמשת כמטה של תאגידים ציבוריים גדולים ושל חברות תעשייה ומסחר בבעלות פרטית. תאגידים אלו שולטים למעשה על החיים הפיננסיים והמסחריים של קונגו, ובעיקר שמים ידם על משרדי רשויות ובנקים.
 
הענפים העיקריים של קינשסה הם עיבוד מזון, וייצור טקסטיל, הלבשה, נעליים ושתייה, בדרך כלל עבור שוק מקומי. הבינוי וענפי השירותים השונים תרמו להתפתחות כלכלת העיר, אך המשבר הפוליטי, מאז נפילתו של מחוז זאיר, הדחתו מהשלטון של הדיקטאטור מובוטו ססה סקו ב-1997, ומלחמות האזרחים הנמשכות עד היום החליש את פעילותה הכלכלית של העיר.
ההגירה המהירה של האוכלוסייה הבורחת מהמלחמות לכיוון של קינשסה יצרה בעיות קשות באספקת העיר. קיים איום מתמיד במחסור של אוכל. המצב החריף עקב בעיות כלכליות של המדינה מאז סוף 1990 השווקים לא עמדו על הרגלים ורוכלים רבים נאלצו להיפטר מסחורות. קינשסה הייתה ספקית ראשית לשאר חלקי המדינה בצריכת המזון, וכעת מצרכי המזון מגיעים מאזורים רחוקים יותר של קונגו או מיובאים .
 
== אקלים ==
קינשאסה מסווגת כבעלת אקלים טרופי בעל שתי עונות: עונה גשומה ועונה יבשה. העונה הגשומה בקינשאסה היא ממושכת ומשתרעת מאוקטובר עד למאי. היא מאופיינת בסופות טורנדו גשומות שנמשכות מספר שעות, כאשר לאחרן השמיים מתבהרים והשמש מחממת. הטמפרטורות הגבוהות בעונה זו, ביחד עם הלחות, יוצרות אוויר כבד שלעיתים מחניק. לעומת זאת, העונה היבשה אשר בין החודשים יוני לספטמבר, מאופיינת בחוסר גשם, טמפרטורות קרירות יותר ושמים מעוננים. הטמפרטורות בקינשאסה נשארות יחסית קבועות לאורך כל השנה.
 
== תרבות ==
שורה 86:
• התזמורת הסימפונית של האמנות.
 
אירוע תרבותי היסטורי רב משמעות בחיי העיר אירע ב-30 באוקטובר 1974, כאשר קינשאסה אירחה את קרב ה[[איגרוף]] "rumble in the jungle": [[מוחמד עלי (מתאגרף)|מוחמד עלי]] נגד [[ג'ורג' פורמן]]. באותו זמן לא איפשרה [[ארצות הברית]] לעלי להתחרות בתחומה, לאחר שסירב לגיוס לצבא ועקב עמדותיו. שליט זאיר (כיום "הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו") [[מובוטו ססה סקו]], שהיה מעוניין לתת פרסום לארצו, הזמין את מוחמד עלי וג'ורג' פורמן לקיים את הקרב בקינשאסה. הקרב עצמו החל בשעה 4:00 לפנות בוקר, על מנת שהאמריקאים יוכלו לצפות בו בטלוויזיה בשעות הפריים טיים. למרותאף על פי שההימורים היו באופן חד משמעי לטובת פורמן, עלה מוחמד עלי לזירה ולאחר מהלך טקטי מזהיר, ניצח והחזיר לעצמו את תואר אלוף העולם.
 
== בטיחות ופשע ==
קינשאסה אינה נחשבת מקום בטוח. הזרים המטיילים והמתגוררים בקינשאסה מתבקשים באורח קבע לנהוג בזהירות ולשמור על מודעות ביטחון בכל עת. למרות חתימת הסכמי השלום באפריל 2003 בין קבוצות מורדים לבין השלטון בקונגו, אשר הביא לירידת הסכסוך ברחבי המדינה, נותרה קינשאסה בלתי יציבה.
 
האו"ם אישר עד 16,700 אנשי צבא "כוחות השלום" שיתפרסו בקונגו, ואת פעילותם המתמשכת במזרח. לפני התפרצות האלימות במאי ויוני 2004, הביטחון השתפר ברוב האזורים בהם שהו כוחות האו"ם, בשאר המקומות הוא נותר קלוש.
 
בעבר נהגה הממשלה הקודמת להטיל עוצר עם אזהרה מינימלית. בעוד שמנהג זה שכח במידה רבה, מטיילים צריכים בכל זאת לוודא באופן מקומי את סטאטוס העוצר.
טיול בדאונטאון קינשסה, וערים נוספות, לרוב בטוח בשעות היום.
אזורי הפריפריה פחות בטוחים בשל היעדר הכשרה מתאימה/פיקוח של כוחות הביטחון, ואחוזים גבוהים של פשיעה. על מטיילים להימנע מהפרעות אזרחיות שעלולות להתרחש ללא אזהרה מוקדמת בכל האזורים, שכן יש להן פוטנציאל להפוך לאירוע אלים.
מחוץ ובתוך קינשסה יכולים להיות מחסומים צבאיים, במיוחד לאחר רדת החשכה. לעיתים קרובות מחפשים ברכבים כלי נשק, ולמטיילים נבדקות תעודות זהות.