חרב לאת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Bot
מ הוספת קישור למושב שיתופי
שורה 17:
החברים התארגנו במסגרת הארגון "חרב לאת" אשר שם לו למטרה הקמת יישובים בארץ ישראל. ארגון זה הקים בין היתר את היישוב בצרה ואת הכפר הקרוי על שמו. מקור השם חרב-לאת נלקח מ[[ספר ישעיהו]] ב', ד: {{ציטוטון|[[וכתתו חרבותם לאתים|וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים]], וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת--לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה}} והוא הוצע על ידי [[זאב וילנאי]] עקב העובדה שהמתיישבים הראשונים היו חיילים משוחררים שהחליטו להיות חקלאים והמירו את נשקם בעבודת הקרקע.
 
בסיוע של "האיחוד החקלאי" (תנועה מיישבת המאגדת יישובים חקלאיים, ללא כל שיוך פוליטי/מפלגתי), עלו ב-3 ביולי 1947 עשרים המתיישבים הראשונים על הקרקע בעמק חפר. חלקם היו רווקים וחלקם בעלי משפחות. רובם היו דתיים, יוצאי הונגריה, רומניה וצ'כיה. בתחילה התנהל היישוב כמושבכ[[מושב שיתופי]]. המתיישבים הנשואים גרו בצריפים ואילו הרווקים גרו באוהלים, היה להם חדר אוכל משותף, מקלחת משותפת, שירותים משותפים ותורנויות שמירה וחדר אוכל. החברים עבדו בפרדס המשותף והחלו לגדל ירקות בהדרכת מדריך מהסוכנות. להשלמת הכנסתם עבדו בפרדסי האזור. ההכנסות מהעבודה הופקדו בקופה המשותפת. החיים במקום היו קשים והייתה תחלופה גדולה של מתיישבים.
 
בשנת 1948 הצטרפה למושב קבוצה של ניצולי שואה מפולין ומרומניה. בהדרגה התפתחו במושב ענפי משק נוספים: לולים, אווזים, ברווזים, עיזים  ובקר.