קבר הרמב"ם – הבדלי גרסאות

|תמונה=[[תמונהקובץ:keverambam.jpg|250px]]

[[תמונהקובץ:Rambam Tomb ca1952.jpg|350px|ממוזער|שמאל|מראה קבר הרמב"ם בתחילת שנות החמישים]]

'''קבר הרמב"ם''' נמצא על פי ה[[פולקלור]] היהודי ב[[טבריה]]. ה[[רמב"ם]] נפטר ב[[מצרים]] ב[[כ' בטבת]] [[ד'תתקס"ה]] ([[20 בדצמבר]] [[1204]]), והאגדה אומרת שהוא ציווה כלשון צוואת [[יעקב אבינו]] לבניו: {{הדגשה|אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם|בראשית מז כט|ספר בראשית, פרק מ"ז, כ"ט}},{{הערה|1=מוטי מרינגר, [http://www.tog.co.il/he/Article.aspx?Id=379 הרמב"ם].}} ובעקבות כך הועברה גופתו ממצרים ל[[טבריה]]לטבריה ובה אכן עומד ציון שמקובל כמקום קבורתו.

בחלקה שבה נמצא קבר הרמב"ם מצוינים גם קבריהם של [[ישעיה הלוי הורוביץ|השל"ה הקדוש]] ורבן [[יוחנן בן זכאי]], וכן ה[[אמורא|אמוראים]]ים [[רבי אמי]] ו[[רבי אסי]]. כן קבור שם [[מיימון הדיין|רבי מיימון]], אבי הרמב"ם, ורבי [[דוד הנגיד נכד הרמב"ם]]. רבים הם הבאים לעלות על קברים אלה, אף שהדבר לכאורה מנוגד לפסיקתו של הרמב"ם עצמו בספרו [[משנה תורה]]: {{ציטוטון|והצדיקים אין בונים להם נפש על קברותיהן, דבריהם הם זיכרונם... ולא יפנה אדם לבקר הקברות}}.{{הערה|[[משנה תורה]], [[s:רמב"ם הלכות אבל ד#הלכה ד|הלכות אבל פרק ד הלכה ד]].}} מאידך הרמבם עצמו תיאר שהלך לפקוד את קברי צדיקים כגון קברי האבות במערת המכפלה.

בשנת [[1920]] יזם הרב [[יעקב משה טולידאנו]] רכישה של קרקעות סביב הקבר ובניית חומה סביבו, והקבר עבר לידיים יהודיות.{{הערה|1=[[יעקב משה טולידאנו]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29086&pgnum=37 מאורות], עמ' 33.}}

מקורות רבים החל מסמוך לאחר זמן פטירתו של הרמב"ם, מזכירים את קבורתו ואת קברו ב[[טבריה]].{{הערה|ראהראו גם איגרות הרמב"ם, הוצאת שילת, עמ' תקעח, שהרמב"ם שיבח את ההולכים ליקבר בארץ ישראל, ובהערה מדברי אל קיפטי}}. הראשון הוא המלומד והסופר המצרי [[ג'מאל אלדין אלקיפטי]] {{אנ|Al-Qifti}}, בספרו 'תאריך אל חכמא'{{הערה|מהדורת ליפרט, עמ' 319}} לתולדות חכמי הרפואה, שנכתב בשנת [[1225]], שם הוא כותב בתוך תולדות הרמב"ם,{{הערה|אם כי הוא כותב על הרמב"ם גם דברים שגויים בעליל, כמו סיפור ההתאסלמות של הרמב"ם ועוד, אך אין סיבה להניח שהמציא את מקום קבורת הרמב"ם בטבריה, וזאת כ-20 שנים בלבד לאחר פטירתו}}, על כך שהוא {{ציטוטון|ציווה לבאים אחריו לשאתו לים טבריה ולקברו שם, כי רצה להיות בין קברי ישראל וגדוליהם, וככה עשו לו}}. גם בחיבורים של נוסעים רבים מאותה תקופה כמו בחיבור "סימני הקברות" שנתחבר לפני שנת [[1260]] על ידי רבי [[יעקב השליח]],{{הערה|נדפס אצל לונץ, המעמר ג', ירושלים תרפ, [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21981&st=&pgnum=60 עמוד 51]}}, וכן בשני החיבורים הקרובים זה לזה - קינת "קברי אבות" והחיבור "קבלת צדיקי ארץ ישראל"{{הערה|נדפס אצל לונץ, המעמר ג', ירושלים תרפ, [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21981&st=&pgnum=91 עמוד 84]}} שנתחברו ככל הנראה בסוף המאה ה-13,{{הערה|ראהראו [[אלחנן ריינר]], "עלייה ועלייה לרגל לארץ ישראל 1099 - 1517", חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, ירושלים תשמ"ח, עמוד 245-246245–246 ובהערה 90 שם}}, כמו גם בשני חיבורים נוספים הקרובים זה לזה - חיבור "אלה המסעות" והחיבור "תוצאות ארץ ישראל"{{הערה|נדפס אצל [[אברהם יערי]], מסעות ארץ ישראל, תל אביב 1946, [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36832&st=&pgnum=91 עמוד 92]}} לתלמיד הרמב"ן מתחילת המאה ה-14, מזכירים כולם את קבר הרמב"ם בטבריה. גם העובדה שבשלהי [[המאה ה-13]] נערכו על קברו של הרמב"ם בטבריה טקסי החרמות ונידויים נגד ספריו השנויים במחלוקת (כגון [[מורה הנבוכים]]).{{הערה|1=[[מיכאל איש שלום]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36848&pgnum=71 מקומות קדושים, עמוד 71]}} וכן הימצאות קבר נכדו, רבי [[דוד הנגיד נכד הרמב"ם|דוד הנגיד]], בסמוך למקום המיוחס לקבורת הרמב"ם, תומכות בכך. ישראל הרצברג כותב בספרו המחקרי על קברי הצדיקים בגליל: "אין חולק שהרמב"ם קבור בטבריה על אף שנפטר במצרים וייתכן שאף בתחילה נקבר שם.....שמואל ב"ר שמשון שביקר בטבריה חמש שנים לאחר פטירת הרמב"ם, לא מזכירו בטבריה, ואולי רק לאחר תקופה זו הועבר לטבריה ממצרים וכפי שמעיד ר' יוסף סמברי איש מצרים "וקברו אותו בבית המדרש שלו...במצרים, ומשם הוליכו אותו לארץ ישראל וקברוהו ב[[טבריה]]בטבריה".

יש אגדה מהמאה ה-18 שמופיעה אצל [[יוסף סופר]], שעלה לארץ ישראל מ[[ברודי]] שב[[פולין]]. הוא כתב יומן מסע על ביקורו בארץ, ובין השאר כתב כך: "כמה שנים לפני מותו הוא (=הרמב"ם) היה מתאווה לילך לארץ ישראל, והמלך (=של מצרים) לא הניח לו לילך. כשבא יום פקודתו למות, קרא לתלמידים שלו וציווה להם קודם מותו, (שאחרי פטירתו) תיכף מיד יקחו גמל אחד... ואחר כך יניחו אותו על הגמל, והגמל ילך למקום שירצה, ותלמידים ילכו עם הגמל. ובמקום שיעמיד הגמל את עצמו ולא ירצה לזוז משם, שם יקברו אותו. וכך עשו. והלך הגמל מאליו, מבוקר עד ערב, ובא הגמל עד עיר טבריה ועמד במקום אחד סמוך ל (קבר) רבי יוחנן בן-זכאי ולא רצה לזוז משם, וכיוון שראו תלמידים הנס הגדול הזה, לקחו אותו מן הגמל וקברו אותו שם".{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20943&st=&pgnum=36 יוסף סופר, '''עדות ביהוסף''', עמוד 35-36]}}.

מאידך, היו ששללו מסורת זו וטענו שהרמב"ם נקבר, ככל הנראה, ב[[חברון]], בסמוך ל[[מערת המכפלה]]. דעה זו מובאת גם בהגהת ר' שמואל שולם על [[ספר יוחסין השלם]]: {{ציטוטון|ויש אומרים שנקבר בין האבות בחברון}}.{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=5900&st=%d7%a8%d7%9e%d7%91%22%d7%9d&pgnum=283&hilite= ספר יוחסין, מהדורת פיליפובסקי, עמוד 220]}}. לעומת זאת, ד"ר [[אהרן קמינקא]] כתב מאמר הטוען כי הרמב"ם נקבר במצרים.{{הערה|עיתון הארץ, י"ז חשוון תרצ"ה{{ש}}[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23745&st=&pgnum=75 עוד דברים אחדים על קברו של הרמב"ם], הארץ, ערב פסח תרצ"ה}}. אך חוקרים רבים כמו [[יצחק בן צבי]],{{הערה|יצחק בן צבי, '''מקום קברו של הרמב"ם''', ידיעות החברה העברית לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, שבט תרצ"ה, עמ' 26-2926–29 {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23722116}}}}, [[שמחה אסף]]{{הערה|שמחה אסף, [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23745&st=&pgnum=77 מקום קבורתו של הרמב"ם], הארץ, ערב פסח תרצ"ה}} ואחרים התווכחו עם קמינקא וביססו את הדעה המקובלת כי הרמב"ם קבור בטבריה.

לאגדה נוספת על קבורת אחת מבהונות הרמב"ם - ראהראו ערך [[בית הכנסת הרמב"ם|בית כנסת הרמב"ם]].

* [[צבי אילן]], '''קברי צדיקים בארץ ישראל''', הוצאת כנה, 1997, עמ' 231-22–231.

* דותן גורן, '''היוזמה להקמת שכונת מיימוניה סביב קבר הרמב"ם בטבריה''', א' גראוויס קובלסקי (עורכת), בשבילי העבר: פרקים בתולדות קרן קיימת לישראל ובתולדות ההתיישבות היהודית בגליל התחתון, רמת-גן תשע"ו, עמ' 181-167167–181.