נתן שרנסקי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לגולאג
שורה 29:
בשנת [[1973]], אחרי שבקשתו לקבל ויזת יציאה ל[[ישראל]] נדחתה בגלל סיבות שהוגדרו "ביטחוניות", החל לעבוד כמתרגם עבור ה[[פיזיקאי]] הנודע [[אנדריי סחרוב]]. בשנת [[1974]] נשא שרנסקי לאשה את אביטל שטיגליץ ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] ב[[מוסקבה]]. מכיוון שבני הזוג לא קיבלו את אישור השלטונות, אביטל עלתה לישראל לבדה מיד אחר כך בתקווה שבעלה יקבל אישור לעלות בהמשך. שרנסקי הצטרף לארגון זכויות האדם [[קבוצת הלסינקי]] בראשותו של [[יורי אורלוב]]. הארגון שהוקם בשנת [[1976]] נועד לפקח על יישום ולדווח על הפרות של [[הסכמי הלסינקי]] עליו חתמה [[ברית המועצות]] ב-[[1975]] ובו סעיף המחייב על שמירת [[זכויות אדם]]. באותה העת, שרנסקי גם הפך לדובר העיקרי עבור [[אסירי ציון]] ומסורבי העלייה היהודיים.
 
ב[[מרץ]] [[1977]] נעצר מטעמים פוליטיים והואשם בהאשמות שונות, שהתגלו מאוחר יותר כהאשמות שווא. ב[[יולי]] [[1978]] הרשיע אותו [[בית משפט|בית המשפט]] בבגידה, [[ריגול]] למען [[ארצות הברית]], [[הסתה]] ותעמולה אנטי-סובייטית וגזר עליו 13 שנות מאסר. הוא ריצה 16 חודשים ב[[כלא לפורטובו|כלא לֶפוֹרְטוֹבוֹ]]. על פי ספרו האוטוביוגרפי על התקופה "[[לא אירא רע]]", הצליח שרנסקי לשרוד את מחנות המעצר והעבודה של הגולאגה[[גולאג]] כיון שבזכות דבקותו בזהותו היהודית ותשוקתו לעלות לישראל נשאר חופשי בנפשו. מסופר על כך שפעם ישב עם מספר סוהרים בחדר ואמר להם שהם כולם עבדים והוא היחיד באותו חדר שהוא אדם חופשי. שכן, כל הסוהרים נתונים לפקודותיהם של מפקדם ואין להם רצון חופשי כלל. ואילו לו יש חירות נפשית ומחשבתית. הוא יהודי ובנפשו הוא לא משועבד לאף אחד.
 
את שנות הישיבה בכלא העביר בין השאר באמצעות משחק ואימונים ב[[שחמט]], גם ללא לוח שחמט.