עשיית עושר ולא במשפט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←פרשנות ושימושים רחבים: תיקון קישור |
|||
שורה 49:
בעילת עשיית עושר נעשו שימושים רבים בענפי משפט מגוונים. בין השאר בדיני [[קניין רוחני]], במסגרת [[דיני תאגידים|דיני התאגידים]] לשם השבת רווח כתוצאה מהפרת [[חובת אמון]], במערכות דינים אחרות שכוללות [[דיני נאמנות|נאמנות]], השבת התקבולים במקרה של [[הפרת חוזה]] במסגרת [[דיני חוזים|דיני החוזים]], השבת תשלומי [[מס]]ים ששולמו יתר על המידה ועוד.
[[בית המשפט העליון]] קבע ש"כללם של דברים: סבורים אנו כי העושה שימוש מסחרי בשמו, בדמותו או בקולו של אחר, מבלי לקבל לכך את הסכמתו, עושה עושר ולא במשפט" אולם הבהיר ש"בבואו לבחון אם ההשבה צודקת בנסיבות המקרה, ייחס בית המשפט משקל מיוחד גם לזכותו המוגנת של הנתבע ל[[חופש הביטוי|חופש ביטוי]], וכך ימנע מהטלת אחריות, במקרים בהם השימוש נעשה לצרכים של [[סאטירה]] או לצרכים חדשותיים, למשל."{{הערה|1=ע"א 8483/02 אלוניאל בע"מ ואח' נ' אריאל מקדונלד, פ"ד נח(4), 314.}} השופט [[נעם סולברג]] הרחיב את הדברים והביע דעתו שיש להבחין בין שימוש בדמותו של אדם ב[[פרסומת]] לצורך עשיית רווחים בו עשויה לקום עילה של עשיית עושר שלא במשפט לבין מקרה בו נעשה שימוש "בשמו, בכינויו, בתמונתו, בקולו של אדם, באישיותו או בסיפורו" לצורך חדשותי, בו "האינטרס הציבורי ... מחייב ... לסווגם כרכוש הכלל. סיווגם של סיפורים בעלי ערך חדשותי כרכוש הכלל נחוץ והכרחי לשם קיומה של תקשורת חופשית, לצורך מימוש חופש הביטוי, על מנת להבטיח זרימה חופשית של מידע כבסיס לקיומו של שיח חופשי וביקורתי בחברה תרבותית ודמוקרטית."{{הערה|
בשימושים הרבים שבתי המשפט עשו בעילה, ניתן לה מעמד של עילה רחבה ובעלת עילות משנה, אשר חולשת על ענפי משפט רבים. נשיא [[בית המשפט העליון]] לשעבר, [[אהרון ברק]] הגדיר את דיני עשיית העושר כך: "חלים דיני עשיית עושר ולא במשפט - כמעין נשר גדול הפורש כנפיו - על כל הדינים השונים"{{הערה|1=ע"א 815/80 אדרס נ' הרלו וג'ונס, פ"ד לד(4) 225.}}.
| |||