איתמר (יישוב) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 18:
==היסטוריה==
===הניסיון הראשון===
ניסיון ההתנחלות הראשון באזור התבצע על ידי "גרעין אלון מורה" ביוני 1974. מטרת גרעין אלוןהגרעין מורה היתההייתה להתנחל באתר הקרוב ביותר לעיר שכם וליישב את האזור, שנכבש ב[[מלחמת ששת הימים]], ובו כ-600,000 פלסטינים אך לא היה מיושב ביהודים. העיתוי שנבחר היה מיד לאחר שב-[[3 ביוני]] [[1974]] הקים [[יצחק רבין]] ממשלה חדשה, לאחר התפטרותה של [[גולדה מאיר]] (שלא ראתה את עתיד השומרון בשליטה ישראלית, וההתיישבות בו לא הייתה חלק ממדיניותה). מיד לאחר השבעתו קיבל ראש הממשלה החדש מכתב ממזכיר גרעין אלון מורה, [[בני קצובר]], בו הוא מודיע לו שחברי הגרעין נחושים לעלות להתיישב באזור שכם לאלתר. מבצע העלייה עוכב ברגע האחרון משום שהרב [[צבי יהודה קוק]] ניסה ללא הצלחה לשכנע את שר הביטחון [[שמעון פרס]] להתיר לחברי הגרעין לעלות. בנוסף חששו חברי הגרעין, על רק מסע הדילוגים של [[הנרי קיסינג'ר]], שר החוץ האמריקני, שדרש נסיגות ישראליות משטחים בתמורה להפסקת האש בחזית הסורית והמצרית, שזו ההזדמנות האחרונה ליישב את השומרון{{הערה|[https://tomerpersico.com/2012/10/21/inbari_interview/ פרופ' מוטי ענברי היהדות המשיחית מתמודדת עם פשרות טריטוריאליות – הוצאת אוניברסיטת קיימברידג'] ראיון עם [[תומר פרסיקו]]}}.
ב-5 ביוני 1974 יצאו כ-15 חברי הגרעין ומשפחותיהם, ללא אישור הממשלה, למחנה חורון, ארבעה ק"מ מדרום לשכם (כקילומטר ממערב למיקמו הנוכחי של היישוב). עם חברי הגרעין באו עוד כמאה אנשים, בהם חברי הכנסת [[אריאל שרון]] (שנבחר לראשונה לכנסת 6 חודשים לפני כן), [[גאולה כהן]] ו[[זבולון המר]]. תוך שעה הוקמו 16 אוהלי בד. כעבור זמן קצר הגיעו נציגי צה"ל והחל משא ומתן. החיילים לא רצו להשתמש בכוח והמו"מ נמשך עד הערב והוצע לגרעין לעבור למקום אחר – מחנה קדום. בקרב חברי הגרעין התעורר ויכוח אם לקבל את הצעת הפשרה. בהתייעצות עם הרב צבי יהודה קוק הוחלט שלא לקבלה, ניסיון הפשרה נכשל ועם ערב ניתן האות לפינוי. המתנחלים התנגדו בצורה פסיבית והועלו בכוח למשאיות{{הערה|{{מעריב|יוסף ולטר|"יום קרב ארור" ליד שכם: 100 מתנחלים פונו ע"י צה־"ל|1974/06/06|00300}}}}.
 
שורה 38:
בין השנים 1996 ל-1999 הוקמו, בלא היתר מהרשויות המוסמכות{{הערה|{{הארץ|חיים לוינסון|מזכירות איתמר ורב היישוב מצטרפים לביקורת על אברי רן|1.1921176|7 בינואר 2013}}}}, ברכס הסמוך לאיתמר המכונה [[רכס גדעונים]], מספר [[מאחז]]ים: [[גבעות עולם]] (שהוקם עח ידי פעיל הימין [[אברי רן]] המכונה "אבי המאחזים"), [[מצפה שלושת הימים]], [[גבעת ארנון (777)|גבעת ארנון]], [[הר גדעון]] וגבעת ינוח.
 
ב-26 באוקטובר [[1998]] יצא תושב היישוב [[גור האמל]] לעבר מאחז [[גבעות עולם]] בו עבד. בדרכו פגש מוסק פלסטיני, אחמד סולימאן חטאטבה, בן 68 תושב הכפר הסמוך [[בית פוריכ]]. האמל רצח אותו בדם קר{{הערה|[http://www.nevo.co.il/Psika_word/mechozi/m984144a.doc הכרעת דין תפ"ח 4144/98] במאגר המשפטי נבו}}. הוא נידון ל[[מאסר עולם]]{{הערה|{{הארץ|אביב לביא|אימת הגבעות|281971|8 באפריל 2003}}}}. ב-17 באוקטובר 2000 יצאה מאיתמר קבוצה של מתנחלים לגרש פלסטינים מ[[בית פוריכ]] שעסקו ב[[מסיק זיתים]] במטע שלהם הסמוך לכביש לאיתמר. פאריד נסאסרה נורה ומת מאיבוד דם בדרך לבית החולים, לאחר שעוכב ב[[מחסום (צה"ל)|מחסום צה"ל]]. שני מתנחלים מאיתמר, גד טנא וירון דגני, נעצרו בחשד לירי, אך שוחררו לאחר 5 ימים מחוסר ראיות. באוקטובר 2002, קבוצה של מתנחלים מאיתמר הגיעה למטע כק"מ וחצי מדרום לאיתמר והחלו לירות לעבר המוסקים. שני פלסטינים נפצעו, האני בני מניה, בן 22 תושב הכפר [[עקרבה]] מת מאיבוד דם. ב-[[27 בספטמבר]] [[2004]] עצר תושב איתמר, יהושע אליצור, רכב פלסטיני באיומי רובה, וירה למוות בנהג, תושב הכפר [[סאלם (נפת שכם)|סאלם]] צאהיל ג'בארה-אשתייה. הוא הורשע ב[[הריגה]], אך במהלך [[מעצר בית]] הצליח להימלט לגרמניה ומשם לברזיל, ונלכד רק כעשר שנים לאחר מכן{{הערה|{{וואלה!|[[עופר אדרת]]|מתנחל הורשע בהריגת פלסטיני ונמלט מעונש|800236|26 באוקטובר 2005}}}}{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר, עומרי אפרים ואיתי בלומנטל|ברזיל: נעצר ישראלי שהרג פלסטיני ונמלט|4670431|16 ביוני 2015}}}}. במאי 2018 גזר בית המשפט 15 שנות מאסר על אליצור{{הערה|{{הארץ|רויטל חובל|בית המשפט גזר 15 שנות מאסר על מתנחל שהרג פלסטיני ונמלט מהארץ|1.6072630|9 במאי 2018}}}}.
 
בספטמבר 2012 אישר שר הבטחון [[אהוד ברק]] בניית יותר מ-500 יחידות דיור חדשות באיתמר{{הערה|{{הארץ|חיים לוינסון|ברק אישר בניית יותר מ-500 יחידות דיור חדשות בהתנחלות איתמר|1.1861644|12 בנובמבר 2012}}}}. אך באוקטובר 2015 חזר בו ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] מאישור התוכנית בשל חששו מלחץ בינלאומי.{{הערה|שם=ביבי|{{הארץ|חיים לוינסון|ראש הממשלה חזר בו מהתוכנית לאישור 538 יחידות דיור באיתמר זאת בשל חששו של נתניהו מלחץ בינלאומי|1.2746827|8 באוקטובר 2015}}}}.