מיכאלה ברקו – הבדלי גרסאות

מיכאלה ברקו נולדה ב[[תל אביב]], בתם היחידה של יהודית, אדריכלית, וארמנד, רוקח ויושב ראש איגוד הרוקחים לשעבר,. היא והתגלתהתגלתה בגיל 13 על ידי הצלם מנחם עוז. בהיותה בת 15 עברה לגור ב[[פריז]] לצורך קריירת הדוגמנות שלה. זכתה להצלחה בינלאומית כדוגמנית, מיוצגת על ידי [[סוכנות עלית]]. ברקוהיא דגמנה בשעריעל שערי המגזינים "[[ווג]]", "[[הארפרס בזאר]]", "[[קוסמופוליטן]]", "[[Elle]]", "[[סאנדיי טיימס]]", "ניו יורק וומן", "מדמוזאל" ו"גלאמור". הצטלמה ב-1990 היא הצטלמה ל[[גיליון בגדי הים של ספורטס אילוסטרייטד]]. עשתה קמפיינים לחברות [[לוריאל]]", "ולנטינו", "[[רבלון]]", "רושא", "טיירי מוגלר" ו"רוק".

הופעתה הידועה ביותר על גבי מגזין היא על שער העיתון "[[ווג]]" של נובמבר [[1988]]. בתמונת השער לבשה ברקו גז'קט מעוטר בתכשיטים של [[כריסטיאן לקרואה]] (Christian Lacroix) שעלותו 10,000 דולרים, ו[[ג'ינס]] דהוי. היה זה שער העיתון הראשון שערכה [[אנה וינטור]] לאחר שמונתה לעורכת של הווגה"ווג", ושער זה חולל מפנה בחזות העיתון, אחרי שהעורכת הקודמת, [[גרייס מיראבלה]], הציגה תצלומי שער פורמליים וסולידיים יותר. הייתה זו גם הפעם הראשונה בה צולמה [[דוגמנית על]] שער הווגה"ווג" לבושה בג'ינס.