המהפכה התעשייתית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של גיא הלפרין (שיחה) לעריכה האחרונה של Dovno
שורה 2:
'''המהפכה התעשייתית''' (ב[[אנגלית]]: '''The Industrial Revolution''') הוא השם המקובל לשורה של שינויים טכנולוגיים, [[כלכלה|כלכליים]], [[אקולוגיה|אקולוגיים]], ו[[חברתי]]ים שהתחוללו בעיקר ב[[הממלכה המאוחדת|אנגליה]] ואחר-כך ביתר [[מדינה|מדינות]] [[אירופה]] וב[[ארצות הברית]], החל מאמצע [[המאה השמונה עשרה]] ועד מחצית [[המאה התשע עשרה]] ויש האומרים כי הם נמשכים עד היום. המהפכה החדירה שכלולים ומיכון בייצור ה[[חקלאות|חקלאי]] וה[[תעשייה|תעשייתי]] והובילה ל[[עיור]] חלק ניכר מן האוכלוסייה, גידול ניכר במספר התושבים והעלאת [[רמת חיים|רמת חייהם]] ו[[תוחלת החיים|תוחלת חייהם]] של אוכלוסיות רבות. המונח נטבע במאה התשע עשרה על ידי [[לואי-אוגוסט בלנקי]] ו[[פרידריך אנגלס]].
 
המהפכה התעשייתית הייתה הגורם המרכזי לשינוי מסיבי בשיטות התחבורה וה[[ייצור המוני|ייצור]], עקב התפתחות [[מנוע קיטור|מנוע הקיטור]] מה שאיפשר את המצאת ה[[רכבת|רכבות]], ה[[מכונית|רכב הפרטי]], [[אוניית קיטור|אוניית הקיטור]], [[פס ייצור|פס הייצור]], ה[[ייצור המוני|ייצור ההמוני]] והולדת [[תרבות הצריכה]]. בנוסף השפיעה המהפכה התעשייתית על תחומי תעשייה רבים כמו [[אריגה]] והפקת [[כותנה]], עקב ההתפתחות של תהליכי [[אוטומציה (כללי)|מיכון]] כגון [[מנפטה|המנפטה]] על ידי [[איליי ויטני|אילי ויטניי]] בשנת [[1793]].
 
המהפכה התעשייתית מאופיינת במיכון בעזרת מקור האנרגיה חיצוני בעזרת [[דלק פוסילי|דלקים פוסילים]] שהמרכזי בהם הוא [[פחם עץ|פחם]] ושימוש באותם דלקים להנעת [[מנוע בעירה חיצונית|מנועי בעירה חיצונית]] שהמרכזי בהם הוא [[מנוע קיטור|מנוע הקיטור]]. מה שאיפשר לראשונה בהיסטוריה לנצל אנרגיה שמקורה אינו ב[[מזון]] ב[[שריר]]ים או ב[[בעלי חיים|בעל חיים]] אחר (ניצול ישיר של [[ATP|atp]]).
שורה 52:
 
== השלכות חברתיות ==
המהפכה התעשייתית חוללה שינוי ניכר במבנה החברתי טרם המהפכה, בו התחלקה החברה, לפי התפיסה המסורתית, לאצילים, אנשי דת ואיכרים, כשבלטה בה במיוחד עלייתו של מבנה חדש בו החלה לדעוך חשיבותם של אנשי הדת ואחר־כך האצולה לטובת מעמד חדש, הבורגנות, כשנהירה עצומה של אנשים שעסקו קודם לכן בעיבוד האדמה אל המפעלים יוצרת מעמד חדש של פועלי מפעלים ומכרות, הפרולטריון.
 
התיעוש שהביאה המהפכה התעשייתית חולל מספר שינויים חשובים ורבי השפעה: הירידה הניכרת בתמותת התינוקות כתוצאה מתת-תזונה מאמצע המאה השמונה-עשרה{{הערה|ההתפתחויות העיקריות בתחום הטיפול הרפואי, שהובילו לצניחה משמעותית נוספת בתמותה באו רק בשלב מאוחר יחסית, מהרבע האחרון של המאה התשע-עשרה}} הובילה לגידול מטאורי באוכלוסייה,{{הערה|אוכלוסיית בריטניה גדלה מ-5,228,000 נפש בשנת 1651 ל-5,772,000 כעבור מאה שנה, ב-1750, אך גדלה עד כדי 15,288,885 נפש בשנת 1851 ו-30,072,180 נפש בשנת 1901}} ולשינוי בדפוסי חייהם. המעבר מן הכפר אל העיר חולל את השינוי המשמעותי ביותר. עד לפרוץ המהפכה חי רוב גדול של התושבים בכפר, שם שימש בעבודה חקלאית כחוכר אדמות או כאיכר זעיר. רוב האנשים חיו בבית אחד עם בהמות המשק. המעבר לעיר ולעבודה במפעלים סימן עליה משמעותית ברמת החיים ובאיכותם, עם חדירתה של הכנסה כספית וחידושים כמו בגדים, נעליים ושאר אבזרי לבוש זולים יחסית, אותם ניתן היה להחליף כאשר התבלו, מקומות בהם ניתן לבלות אחרי שעות העבודה, שיפור ניכר בתזונה (כמו אכילת בשר, שהייתה אירוע נדיר, חד או דו שנתי עד אז), חדירה של ידיעת קרוא וכתוב, וכיוצא בזה. העבודה בקרב נשים, שהועסקו עד אז בעיקר בעבודה בשדות, החלה יורדת במקביל לעליה ברמת החיים, כשבקרב המעמד הבינוני (הבורגנות) אף הולכת ומתפתחת התפישה לפיה נשים אינן צריכות לעבוד. ילדים, שעד תחילת המהפכה התעשייתית עבדו בשדות או הועברו לשמש כמשרתים או שוליות (תמורת הזנתם) נכנסו בפעם הראשונה לשוק העבודה כמקבלי שכר. תופעה זו צמחה בבריטניה עד שנות הארבעים של המאה התשע-עשרה, ואז החלה דועכת בהדרגה, כשהעלייה בהכנסת העובדים אפשרה להם לשלוח את ילדיהם לבית-הספר במקום לעבודה.