הפלישה הבריטית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←הכנת הקרקע לפלישה: ביטול ניסוח סופרלטיבי. |
←הפלישה הראשונה: ניסוח פחות סופרלטיבי. |
||
שורה 8:
תחילתה הדרמטית של הפלישה הבריטית הייתה בביקור המתוקשר הראשון של ה[[ביטלס]] בארצות הברית בפברואר [[1964]]. הביטלס הגיעו זמן קצר לאחר רצח הנשיא [[ג'ון פיצג'רלד קנדי|קנדי]], כשארצות הברית התאוששה מההלם. היסטוריונים מוזיקליים טוענים שזו הייתה שיאה של תקופת קיפאון במוזיקה האמריקאית מאז הפסיק [[אלביס פרסלי]] להקליט בעקבות גיוסו לצבא ב־[[1958]].
הביטלס נחתו ב[[ניו יורק]] ב־[[7 בפברואר]] [[1964]], שלושה שבועות לאחר שיצא אלבומם הראשון בארצות הברית ולאחר שכבר הופיעו בהצלחה ב[[בריטניה]] (ובקצת פחות הצלחה ב[[צרפת]]). ההערצה ההמונית החלה כמעט מיידית. ב־[[9 בפברואר]] הם הופיעו בתוכניתו של [[אד סאליבן]], [[המופע של אד סאליבן]]. זו הייתה תוכנית הטלוויזיה הניצפית ביותר בארצות הברית עד אותה תקופה, 73 מיליון צופים. שיא זה נשבר רק פעמים ספורות מאז. באותו סיור, שארך עשרה ימים, הם הופיעו חמש פעמים. חודשיים אחר כך, ב־[[4 באפריל]],
הצלחתם של הביטלס פתחה דלתות לאמנים בריטים רבים. בין הבולטים ביניהם היו [[הבי ג'יז]], [[פינק פלויד]], [[הרולינג סטונז]], [[לד זפלין]], [[המי]], [[הזומביז]], [[ציפורי החצר]], [[קרים (להקה)|קצפת]], [[הקינקס]] ו[[החיות]] (The Animals).
| |||