הפלישה הבריטית

הפלישה הבריטית הוא כינוי לתקופה בתולדות המוזיקה שהחלה בשנת 1964 ונמשכה עד סוף המאה, בה אמני רוק רבים מבריטניה חצו את האוקיינוס האטלנטי והחלו להופיע ולהשפיע על המוזיקה בארצות הברית. לפני ובמהלך "הפלישה", הושפעו הבריטים מהמוזיקה האמריקאית והשילוב יצר את מגוון הסגנונות המוזיקליים של המחצית השנייה של שנות ה-60 של המאה ה-20. גלים נוספים של השפעה בריטית הגיעו לחופי ארצות הברית והעולם בעשורים שלאחר מכן.

הגעת הביטלס לארצות הברית במהלך 1964 וההופעה בתוכנית האירוח של אד סאליבן סימנה את תחילת תקופת "הפלישה הבריטית" בתולדות המוזיקה.

הכנת הקרקע לפלישה

בשנת 1962 להקת ה-Tornados הבריטית הפתיעה בלהיט האינסטרומנטלי "Telstar" שהגיע לראש מצעדי הפזמונים הן בבריטניה והן בארצות הברית. זו הייתה הפעם הראשונה שאמן בריטי זכה להצלחה בסדר גודל גדול גם בארצות הברית מכיוון שבאותה תקופה ארצות הברית ובריטניה היו ביחסים מדורדרים. בעקבות ההצלחה של התקליטון בארצות הברית תוכנן גם מסע הופעות שם, אך בעיות חוזיות שמקורן בבריטניה מנעו את קיומו.

הפלישה הראשונה

תחילתה הדרמטית של הפלישה הבריטית הייתה בביקור המתוקשר הראשון של הביטלס בארצות הברית בפברואר 1964. הביטלס הגיעו זמן קצר לאחר רצח הנשיא קנדי, כשארצות הברית התאוששה מההלם. היסטוריונים מוזיקליים טוענים שזו הייתה שיאה של תקופת קיפאון במוזיקה האמריקאית מאז הפסיק אלביס פרסלי להקליט בעקבות גיוסו לצבא ב־1958.

הביטלס נחתו בניו יורק ב־7 בפברואר 1964, שלושה שבועות לאחר שיצא אלבומם הראשון בארצות הברית ולאחר שכבר הופיעו בהצלחה בבריטניה (ובקצת פחות הצלחה בצרפת). ההערצה ההמונית החלה כמעט מיידית. ב־9 בפברואר הם הופיעו בתוכניתו של אד סאליבן, המופע של אד סאליבן. זו הייתה תוכנית הטלוויזיה הנצפית ביותר בארצות הברית עד אותה תקופה, 73 מיליון צופים. שיא זה נשבר רק פעמים ספורות מאז. באותו סיור, שארך עשרה ימים, הם הופיעו חמש פעמים. חודשיים אחר כך, ב־4 באפריל, כל השירים בכל שלושת המקומות הראשונים של מצעד הבילבורד האמריקאי, היו של הביטלס, הישג ששוחזר מאז רק על ידי אריאנה גרנדה ב-20 בפברואר 2019.

הצלחתם של הביטלס פתחה דלתות לאמנים בריטים רבים. בין הבולטים ביניהם היו הבי ג'יז, פינק פלויד, הרולינג סטונז, לד זפלין, The Who, הזומביז, ציפורי החצר, קצפת, הקינקס ו-The Animals.

הפלישה הבריטית לא הייתה חד-כיוונית. רוב המוזיקאים הבריטים שהגיעו כדי לכבוש את אמריקה היו נתונים תחת השפעה כבדה של מוזיקה אמריקנית, ובמיוחד סגנונות מוזיקליים כמו רוקנרול ובלוז. האנימלס לדוגמה, הפכו את השיר העממי האמריקאי "בית השמש העולה" (The House of the Rising Sun) ללהיט פולק רוק גדול. גם הביטלס הושפעו רבות מהרוק'נ'רול האמריקאי. בתחילה מהרוקנרול המוקדם של יוצרים כמו צ'אק ברי, באדי הולי ולהקות הבנות של מוטאון ומאוחר יותר מבוב דילן. המושפע הראשי מדילן, ג'ון לנון, עבר בשנות השבעים להתגורר בניו יורק, שם נרצח ב-8 בדצמבר 1980 מול בניין "דקוטה" שבו התגורר.

ההשפעה של הפלישה הבריטית על המוזיקה האמריקאית הייתה עצומה. סגנונות חדשים כמו פולק רוק היו תוצר כמעט ישיר שלה, וסוגה שלמה של להקות ניסתה לפצח את סוד ההצלחה של הביטלס. הקופים למשל הוקמו בתור המקבילה האמריקאית לביטלס בתור תוכנית טלוויזיה. לעומת זאת היו סגנונות מקומיים ומקוריים שניסו להתחרות בפלישה - גראג' רוק ומוזיקת גלישה ממנו יצאה המתחרה האמנותית והמסחרית הגדולה לביטלס, הביץ' בויז.

הפלישה השנייה

הפלישה השנייה הייתה תקופה של השפעה בריטית חזקה על המוזיקה האמריקאית שהחלה בשנת 1983 והגיעה לשיאה בשנת 1986. המניע העיקרי לגל זה היה החשיפה הרבה שנתנה רשת MTV לאמנים בריטים כגון פיקס, וואם, דוראן דוראן ו-דפש מוד. אמנים בריטים השתלטו באותן שנים על המצעדים האמריקאים.

בריטפופ

ערך מורחב – בריטפופ

תקופה שלישית של השפעה בריטית הייתה באמצע שנות התשעים. מספר להקות בריטיות ניסו לשחזר את הצלחת הפופ הבריטי של שנות ה-60. אואזיס, אחת הבולטות שבהם, אף הושוו לביטלס וביצעו גרסאות כיסוי לשירים שלהם. בין הלהקות הבולטות האחרות: סוויד, בלר, רדיוהד, סופרגראס, פאלפ ובו ראדליז.

הלהקות הללו הצליחו לדחוק את הגראנג' האמריקאי, ששטף את העולם מספר שנים לפני כן, ולהצליח במצעדים. אולם, תקופה זו נסתיימה לקראת סוף שנות ה-90.

במאי 2002 לא היה אף שיר בריטי במצעדים האמריקאים, לראשונה מאז 1963.

לקריאה נוספת

• Michael Bryan Kelly, The Beatle Myth: the British Invasion of American Popular Music, 1956-1969, McFarland Press, 1991 (הספר בקטלוג ULI)
• Julie Edith Smith, From American Invasion to British Innovation: the Evolution of Rock Music in Great Britain, 1954-1967, UMI Press, 2001 (הספר בקטלוג ULI)
• Barry Miles, The British Invasion, Sterling Press, 2009 (הספר בקטלוג ULI)
• Bjoren Horgby (ed.), Fredrik Nilsson (ed.), Rocking the Borders: Rock Music and the Social, Cultural and Political Change, Cambridge Scholars, 2010 (הספר בקטלוג ULI)
• Jack Hamilton, Just Around Midnight: Rock and Roll and the Racial Imagination, Harvard University Press, 2016 (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים

• הפלישה הבריטית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)