ג'יינז אדיקשן – הבדלי גרסאות

בקיץ [[1985]] חיפש [[פרי פארל]] בסיסט חדש ללהקתו דאז, Psi-com. הוא פגש את אריק אייברי, שבאותו הזמן חיפש להקה חדשה לאחר פירוקה של להקת Scrunge. אייברי הצטרף ל-Psi-com לזמן קצר, אך היא התפרקה אף לפני שהספיק להופיע איתה, ולכן גם לא נחשב לחבר רשמי בלהקה. פארל ואייברי המשיכו לנגן יחד ואף הופיעו מספר פעמים תחת השםבשם Illuminotics. השניים חיפשו גיטריסט ומתופף; אחותו של אייברי הכירה את סטיבן פרקינס לצמד, והם קיבלו אותו כמתופף. לתפקיד הגיטריסט נכנס כריס ברינקמן, חבר בלהקתו הקודמת של אייברי, אך פוטר לאחר מספר הופעות. גם מחליפו, אד דוברידניו, לא שרד זמן רב, ולבסוף הציע פרקינס את חברו [[דייב נבארו]] כגיטריסט, ונקבע ההרכב הסופי של הלהקה.

לאחר שהתייצב ההרכב, לקראת סוף [[1986]], החלה הלהקה לכתוב ולהופיע בעיקר באזור [[לוס אנג'לס]], ובמהרה זכתה באהדת הקהל ובהתעניינות של מספר חברות תקליטים. על מנת להראות שהם פועלים בצורה עצמאית ולא "מוכרים את עצמם בקלות", החליט פארל להוציא את [[אלבום בכורה|אלבום הבכורה]] בחברת תקליטים עצמאית ולא באחת מהחברות הגדולות הקיימות בשוק. אלבומם הראשון, [[Jane's Addiction (אלבום)|Jane's Addiction]], הוא [[אלבום הופעה]] שהוקלט במועדון הרוקסי בלוס אנג'לס, אשר יצא בשנת [[1987]] בחברת Triple-X. בעקבות האלבום, גבר רצונן של חברות התקליטים להחתים את הלהקה והתפתח מעין קרב ביניהן, ולבסוף נבחרה [[Warner Bros. Records]], בעיקר בזכות החופש האמנותי שהבטיחה ללהקה. בחברה זו יצא בשנת [[1988]] אלבום האולפן הראשון של הלהקה, [[Nothing's Shocking]], שהיה מועמד ל[[פרס גראמי]] בקטגורית מופע המטאל/רוק כבד הטוב ביותר לשנת [[1989]].

* ‫{{נענע10|נמרוד צוק|פארל קומדי קלאב • איך היה בהופעה של ג'יינס אדיקשן? |826499|2 בספטמבר 2011||bidur}}‬