עלייה לארץ ישראל – הבדלי גרסאות

איזכור מוקדם של המונח "עלייה" מצוי ב[[תנ"ך]] בספר [[בראשית]], כאשר בני [[יעקב]], שבאו מ[[מצרים]] לארץ, כדי לקבור את אביהם, נקראו "עולים"{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|נ|יד}}. הביטויים עלייה וירידה מוזכרים גם קודם אצל [[אברהם]] כשירד למצרים ועלה ממנה בחזרה (בראשית פרקים {{תנ"ך|בראשית|יב|קצר=כן|ללא=ספר}}-{{תנ"ך|בראשית|יג|קצר=כן|ללא=ספר}}).}} בבמדברב[[במדבר]] י"ג ל' אומר כלב בן יפונה :"  וַיַּהַס כָּלֵב אֶת-הָעָם, אֶל-מֹשֶׁה; וַיֹּאמֶר, עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ--כִּי-יָכוֹל נוּכַל, לָהּ".מאז היציאה של עם ישראל ל[[גלות]] מארץ ישראל, נעשה שימוש במונח זה בכל הדורות כאשר יהודים חתרו לעלות לארץ האבות. הם עלו כיחידים ובקבוצות קטנות, ברישיון וללא רישיון, וביקשו לחיות ולהיקבר בה. המונח מבוסס גם ב[[משנה]]: "הכל מעלין לארץ ישראל ואין הכל מוציאין"{{הערה|{{משנה|כתובות|יג|יא}}.}}. ועל המימרא, [[מילתא אגב אורחא]], ב[[תלמוד בבלי]] לפיה "וארץ ישראל גבוה מכל הארצות"{{הערה|{{בבלי|קידושין|סט|א}}.}}.