משה גרשוני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
פורמט הערת שוליים |
מ הוספת קישור לתאונת דרכים |
||
שורה 23:
האב הצליח להציל מ[[השואה]] כמה מבני המשפחה על ידי הסדרת [[סרטיפיקט|אשרת עלייה]] (סרטיפיקט) לכניסתם לארץ ישראל, אולם כמה מבני משפחתה של אמו נספו בשואה. גרשוני תיאר בראיון מאוחר את נוכחותה של השואה בילדותו: "אמא שלי הייתה מוטרדת מזה כל השנים שהיא לא הצליחה להביא אותם. ומה שאני זוכר, כמו הרבה אחרים, את השנים שאחרי המלחמה [...] אני זוכר שקראתי כל מה שאפשר לקרוא על הנושא הזה, היו כבר עדויות וברדיו ובשיחות אישיות וקרובי משפחה שהגיעו. [...] זה היה בתודעה, זה היה כמעט במרכז התודעה, אף על פי שהיו השנים הצעירות של קום המדינה והמלחמה עם הערבים, אבל הכל היה פונקציה של הדבר הזה"{{הערה|ראיון עם רחל ברגר, 10 בינואר 2006, מצוטט בתוך: ברגר, רחל, '''השפעת השואה על האמנות החזותית הישראלית של 'הדור הראשון'''', [[דיסרטציה]], אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ח 2008, עמ' 187-188}}.
בשנת [[1952]] עקרה המשפחה מתל אביב ל[[הרצליה]], קרוב ל[[מטע]]ים של המשפחה, באזור [[גן רש"ל]]. בשנת [[1954]] נדחה [[גיוס לצה"ל|גיוסו הצבאי]] של גרשוני בחצי שנה, בשל [[תת-משקל]], אולם גיוסו בשנת [[1955]] נקטע בשל מותו של אביו
בשנת [[1964]] נשא לאישה את [[ביאנקה אשל גרשוני|ביאנקה אשל]], אף היא סטודנטית ב"מכון אבני" ואלמנתו של טייס צה"ל שנהרג ב[[מבצע סיני]]. לאחר נישואיהם עברו בני הזוג להתגורר ב[[רעננה]]. בנוסף לבתה של אשל מנישואיה הקודמים נולד בשנת [[1967]] בנם [[ארם גרשוני]] ובשנת [[1970]], בנם [[אורי גרשוני]].
|