הפרהוד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה, עריכה קלה
שורה 12:
באותה תקופה ננקטו בעיראק צעדים להצרת צעדיהם של היהודים, שהיו בעלי השפעה פוליטית ונהנו משגשוג כלכלי. בשנת [[1934]] פוטרו עשרות פקידי ממשל יהודים ממשרדי הכלכלה והתחבורה, החל משנת [[1935]] החלו להגביל באופן לא רשמי את מספר התלמידים היהודים בבתי הספר הממשלתיים, ובשנת [[1936]] פוטרו 300 פקידי ממשל יהודים, בהם בכירים רבים.
 
ב-30 במאי 2014 פרסם [[עופר אדרת]] בעיתון "[[הארץ]]" את המאמר "ליל הבדולח של יהודי עיראק". המאמר עסק בדחיית תביעה של קורבנות הפרהוד שהוגשה לרשות לזכויות ניצולי השואה להכיר בהם כנפגעי הנאצים. לאחר הדחייה התובעים ערערו בפני ועדות ערר בבאר שבע ובחיפה. לאחר דיון ממושך דחו ועדות הערר את התביעות.
 
ההליך שהגיע לסופו בבית המשפט המחוזי בחיפה כערכאת ערעור אחרונה קובע שלא נמצא קשר סיבתי בין הנאציזם לפרהוד, ואין לפסוק פיצויים מכוח חוק נכי רדיפות הנאצים: