אשת יפת תואר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים |
Joalbertine (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{סוגיה
ב[[הלכה]], '''אשת יפת תואר''' היא [[אישה]] מקרב האויב שנלקחה ב[[שבי]] ישראל, והשובה חושק בה וחפץ לקחתה לאישה, כפי שהיה נהוג בתקופה הקדומה. התורה קבעה מגבלות למעשה זה, שנועדו בין היתר להגן על האישה, ולעדן את יחסם של הלוחמים לנשות האויבים, שהיה כרוך, ולעיתים עודנו כרוך, ב[[תקיפה מינית]].▼
|שם הסוגיה=
|משנה=
|תלמוד בבלי=
|תלמוד ירושלמי=
|שולחן ערוך=
|ספרי מניין המצוות={{ספר המצוות|עשה|רכא}}, {{ספר המצוות|לאו|רסג|ללא=שם}}, {{ספר המצוות|לאו|רסד|ללא=שם}}{{ש}}{{ספר החינוך|תקלב}}, {{ספר החינוך|תקלג|ללא=שם}}, {{ספר החינוך|תקלד|ללא=שם}}
|ספרות הלכתית נוספת=
}}
▲
==מקור המצוות==
מקור ההלכה הוא ב{{תנ"ך|דברים|כא|י|יד|קצר=כן}}, [[פרשת כי תצא]]. הסוגיה, על פי המקרא, דנה בזמן [[מלחמה]], במקרה בו לוחם יהודי נתקל באישה בשבייה המעוררת את חשקו, במהלך המלחמה, ומעוניין לשכב עימה. המקרא (בפרשת [[פרשת כי תצא|כי תצא]]) מקבל את המצב הנתון, דבר שהיה מקובל במלחמות, בתקופת המקרא
▲מקור ההלכה הוא ב{{תנ"ך|דברים|כא|י|יד|קצר=כן}}, [[פרשת כי תצא]]:
{{ציטוט|כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ. וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה.{{ש}}
וַהֲבֵאתָהּ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ וְגִלְּחָה אֶת רֹאשָׁהּ וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ. וְהֵסִירָה אֶת שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ מֵעָלֶיהָ וְיָשְׁבָה בְּבֵיתֶךָ וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ יֶרַח יָמִים וְאַחַר כֵּן תָּבוֹא אֵלֶיהָ וּבְעַלְתָּהּ וְהָיְתָה לְךָ לְאִשָּׁה.{{ש}}
וְהָיָה אִם לֹא חָפַצְתָּ בָּהּ וְשִׁלַּחְתָּהּ לְנַפְשָׁהּ וּמָכֹר לֹא תִמְכְּרֶנָּה בַּכָּסֶף לֹא תִתְעַמֵּר בָּהּ תַּחַת אֲשֶׁר עִנִּיתָהּ.|{{תנ"ך|דברים|כא|י|יד}}}}
▲הסוגיה, על פי המקרא, דנה בזמן [[מלחמה]], במקרה בו לוחם יהודי נתקל באישה בשבייה המעוררת את חשקו, במהלך המלחמה, ומעוניין לשכב עימה. המקרא (בפרשת [[פרשת כי תצא|כי תצא]]) מקבל את המצב הנתון, דבר שהיה מקובל במלחמות, בתקופת המקרא. עם זאת, המקרא מחייב תקופת צינון של חודש, בו היו מאפשרים לאישה [[שכול|להתאבל]] על בית הוריה ולהסתגל למצב החדש. בין התנאים המוטלים על השובה, בטרם יוכל לקחת את יפת-התואר לאישה, חובה עליו לאפשר לה לבכות את ביתה ואת הוריה, מהם נאלצה להיפרד, וייתכן אף שהומתו בידי העומד להיות בעלה.
לפי [[משנה תורה]] של ה[[רמב"ם]]{{הערה|{{רמב"ם|משפטים|מלכים ומלחמות|ח}}}} ישנה מצוות עשה אחת בהקשר של אשת יפת תואר והיא להתנהג איתה על פי הכללים שכתובים בפסוקים.▼
על הלוחם לעכב את דחפיו המיניים האפשריים, "ועל כן סָתם הכתוב דלת בפניו להבאישה בעיניו, וציווה לגלח ראשה, כדי לאבד תואר שערותיה הנאוות, ולגדל ציפורניה כדי לנוול תואר ידיה, ושֶירשה אותה לבכות חודש ראשון לנוול פניה ולכלות בדמעות עיניה... והכל - כדי להמאיסה בעיניו. שיהא נכנס ויוצא ומתסכל בה ורואה בניוולה".{{הערה|1=ספר החינוך, פרשת "כי תצא", תקל"ב, לדון דין יפת-תואר ככתוב בתורה. }}▼
* מצווה רכ"א - לעשות ליפת תואר ככתוב, שנאמר "וראית בשביה" ({{תנ"ך|דברים|כא|יא|קצר=כן}}). המקרא מחייב תקופת צינון של חודש, בו היו מאפשרים לאישה [[שכול|להתאבל]] על בית הוריה ולהסתגל למצב החדש. בין התנאים המוטלים על השובה, בטרם יוכל לקחת את יפת-התואר לאישה, חובה עליו לאפשר לה לבכות את ביתה ואת הוריה, מהם נאלצה להיפרד, וייתכן אף שהומתו בידי העומד להיות בעלה.
ושתי מצוות לא תעשה:▼
* מצווה רס"ד - שלא לכבוש (כלומר
==טעמי המצוות==
הלכה זו שמתירה זנות עם [[גוי]]ה (אפילו ל[[כהן]]), ולכמה דעות אף [[אונס]] (לאחר [[גיור]]){{הערה|ראו [[אנציקלופדיה תלמודית]] כרך כה, ערך יפת תואר (טור נא-נב).}} - היא חריגה ביותר. [[חז"ל]] התייחסו לאשת יפת תואר ב[[מסכת קידושין]],{{הערה|{{בבלי|קידושין|כא|ב}}}} ושם הם קובעים את הכלל "לא דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע, מוטב שיאכלו ישראל בשר תמותות שחוטות ואל יאכלו בשר תמותות נבילות" כלומר שמדובר בתופעה מגונה ושלילית שיש להסדירה ולמסדה בדרך של היתר, וכך יהיה ניתן לפקח עליה ולמנוע תקלות שעלולות להתרחש אם לא תוסדר
▲[[ספר החינוך]] טוען כי על הלוחם לעכב את דחפיו המיניים האפשריים,
[[רש"י]] מסתייג מאשת יפת תואר ודורש את הקשר הפרשיות, לכך שמי שלוקח אשת יפת תואר, היא לבסוף הופכת עליו שנואה, ונולד לו [[בן סורר ומורה]]. על פי [[מדרש תנחומא]], [[אבשלום]] שמרד באביו והיה למעשה בן סורר ומורה, היה בנה של [[מעכה בת תלמי|מעכה]] בת [[תלמי, מלך גשור|תלמי]] מלך [[גשור (ממלכה)|גשור]], ש[[דוד]] חמד במלחמותיו. חז"ל גם סוברים ש[[תמר (בת דוד)|תמר]] הייתה בת של אשת יפת תואר ולכן הייתה יכולה להינשא לאחיה [[אמנון (דמות מקראית)|אמנון]], כפי שהיא מבטיחה לו, מכיוון שהייתה בתו של דוד עוד בשלב שאמה הייתה גויה, ולכן לא התייחסה אליו. [[רב יהודה]] בשם [[רב (אמורא)|רב]] מבקר את דוד וטוען שהיו לו לא פחות מארבע מאות בני יפות תואר (קידושין ע"ו ע"ב).▼
פירוש נוסף (ומקובל פחות) למעשיה של יפת התואר מביא ר' אברהם בן עזרא בפירושו על התורה. לפי פירושו מעשיה של אשת יפת תואר בביתו של השובה אינם כדי להתגנות עליו אלא להכין את עצמה לחתונה עם בעלה לעתיד כבת ישראל. האבן עזרא מציין שהמילה "ועשתה" בפסוק י"ב "וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ" משמעו תיקון - "ותיקונה לכרות העודף" מעין [[מניקור]]. וכן הסרת שמלת השביה נועדה על מנת ללבוש בגדים נקיים ולא כאלו שהתלכלכו בשדה בקרב.
==גדרי המצוות==
במסכת קידושין בתלמוד נקבעו הלכות שונות: שאשת יפת תואר איננה חייבת להיות יפה באמת; אסור לקחת יותר מאישה אחת; אסור ללחוץ אותה במלחמה ולהפחיד אותה, או לשכב עימה במקום שאינו פנוי.
▲לפי [[משנה תורה]] של ה[[רמב"ם]]{{הערה|{{רמב"ם|משפטים|מלכים ומלחמות|ח}}}} ישנה מצוות עשה אחת בהקשר של אשת יפת תואר והיא להתנהג איתה על פי הכללים שכתובים בפסוקים.
ישנה מחלוקת בין [[רש"י]] ל[[תוספות]] האם מותר לקיים עימה יחסי מין, פעם אחת בלבד, עוד בשעת המלחמה, או שההיתר הוא רק לאחר הבאתה לביתו והמתנת החודש.{{הערה|1=ראו תוס' קידושין כב ע"א.}} לפי ה[[רמב"ם]] ההיתר הוא לבעילה יחידה בשעת המלחמה.
▲ושתי מצוות לא תעשה
▲* מצווה רס"ג - שלא למכור אשת יפת תואר, שנאמר "ומכור לא תמכרנה, בכסף" ({{תנ"ך|דברים|כא|יד|קצר=כן}})
בגמר החודש, מותר ללוחם לשאת את השבויה לאישה רק אם תסכים להתגייר; כל עוד לא התגיירה היא נשארת במעמדה במשך שנים עשר חודש, ובהם אין לפגוע בה אף שהיא עודנה דבקה ב[[עבודה זרה]]. לאחר מכן, היא נדרשת לקבל את שבע [[מצוות בני נח]] ויש לשחררה.
▲* מצווה רס"ד - שלא לכבוש (כלומר, לשעבד) אשת יפת תואר שפחה, שנאמר "לא תתעמר בה" ({{תנ"ך|דברים|כא|יד|קצר=כן}})
==הסוגיה המוסרית==
▲[[רש"י]] מסתייג מאשת יפת תואר ודורש את הקשר הפרשיות, לכך שמי שלוקח אשת יפת תואר, היא לבסוף הופכת עליו שנואה, ונולד לו [[בן סורר ומורה]]. על פי [[מדרש תנחומא]], [[אבשלום]] שמרד באביו והיה למעשה בן סורר ומורה, היה בנה של [[מעכה בת תלמי|מעכה]] בת [[תלמי, מלך גשור|תלמי]] מלך [[גשור (ממלכה)|גשור]], ש[[דוד]] חמד במלחמותיו. חז"ל גם סוברים ש[[תמר (בת דוד)|תמר]] הייתה בת של אשת יפת תואר ולכן הייתה יכולה להינשא לאחיה [[אמנון (דמות מקראית)|אמנון]], כפי שהיא מבטיחה לו, מכיוון שהייתה בתו של דוד עוד בשלב שאמה הייתה גויה, ולכן לא התייחסה אליו. [[רב יהודה]] בשם [[רב (אמורא)|רב]] מבקר את דוד וטוען שהיו לו לא פחות מארבע מאות בני יפות תואר (קידושין ע"ו ע"ב).
== ראו גם ==
שורה 32 ⟵ 46:
== קישורים חיצוניים ==
▲{{רמב"ם|מלכים|מלכים ומלחמות|ח}}
* אברהם טננבוים, [http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/222-2.htm ההשלמה עם יצר הרע, יפת תואר והימורים], באתר דעת
* [[אביעד הכהן]], [http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/179-2.htm על איסור הסחר בבני אדם], אתר דעת
| |||