בורגנות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) (דיון) |
מ אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים |
||
שורה 1:
[[קובץ:Karl Marx 001.jpg|200px|ממוזער|שמאל|[[קרל מרקס]] השתמש במונח "בורגנות" לתיאור בעלי אמצעי הייצור]]
'''בורגנות''' הוא מושג נפוץ בתחומי המחקר ה[[סוציולוגיה|סוציולוגי]], ה[[היסטוריה|היסטורי]], וה[[כלכלה|כלכלי]], המתאר [[מעמד חברתי]] שאינו עוסק בעבודות כפיים.{{הערה|{{שמאל|burgeoisie, ''The Columbia Encyclopedia'', Fifth Edition. (1994)}}}} עם ירידת מעמד ה[[אצולה]] ב[[צרפת]] במאה ה-18, המונח כלל את המעמד שאיננו
בעבר שימשה המילה בורגני כינוי למי שיושב ב[[מבצר|מצודה]] או ב[[עיר]]. מאוחר יותר, החל המושג לציין באופן כללי את אנשי הערים בני [[מעמד הביניים]]. באופן נגזר מההקשרים הכלכליים והפוליטיים של המעמד העירוני, החל "בורגני" להיות כינוי לטעם בינוני שאינו יוצא דופן, וגם כינוי לבעל תחומי עניין חומריים או [[קפיטליזם|קפיטליסטיים]].{{הערה|{{שמאל|bourgeois. 2017. In Merriam-Webster.com. Retrieved November 29, 2017, from https://www.merriam-webster.com/dictionary/bourgeois}}}}
שורה 6:
== גיזרון ==
מקור המילה העברית "בורגנות" הוא ב[[שפות הודו-אירופיות|שפות ההינדו-אירופיות]], בהן תצורות שונות של המילה "בּוּרְג", פירושן [[מגדל]] או מצודה. ב[[צרפתית]], למשל, מקור המילה המודרנית Bourgeoisie הוא כינוי לשוכני העיר. המונח נגזר מן הצרפתית העתיקה, בה המילה burgeis ציינה עיר מוקפת חומה.{{דרוש מקור}}
בהשפעת שפות אלו. גם במקורות [[חז"ל]] מופיעים הביטויים "בורגנין", בהקשר של מגדלים או מצודות: {{ציטוטון|רבי שמעון בן יוחי יכול אני לעשות שיהו מהלכין מצור לצידון מטבריה לציפורין על ידי מערות וע"י '''בורגנין'''... אמר רבי אבין משה עשה להן שלשה צריפין ושלשה '''בורגנין'''}}.{{הערה|{{ויקיטקסט|ירושלמי עירובין ה}}}}
== היסטוריה ==
שורה 12:
לידתו של מעמד הבורגנות ב[[ימי הביניים]] המאוחרים, בתקופה בה החלו לצמוח ה[[עיר|ערים]]. כתוצאה ממעבר המרכז הכלכלי מה[[כפר]], ומהסתמכות הכלכלה על עיבוד הקרקעות השייכות לאצולה, אל העיר, ולהסתמכות הכלכלה על הייצור בבתי המלאכה העירוניים, התחזק תחילה השלטון המרכזי, דהיינו המלוכה, ונחלשו שני מעמדות ה[[אצולה]] וה[[כמורה]] באירופה. לצידם של שני מעמדות אלו היה המעמד השלישי, שכלל, ללא הבחנה, הן את העניים והן את אלו שלימים יכונו בורגנים: הסוחרים, בעלי המקצועות החופשיים - עורכי דין, רופאים ויועצים אחרים ששירתו את המלוכה - וכן בעלי בתי המלאכה. הבורגנים, בהיותם החלק העשיר במעמד השלישי, נאלצו לשלם את רוב ה[[מס]]ים ב[[מדינה]], היות שהכמורה והאצולה היו פטורות בדרך כלל מנטל המס. ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]] ו[[המאה ה-19]], בעקבות [[המהפכה הצרפתית]] ומהפכות אחרות שהתחוללו בארצות [[אירופה]], לקחה הבורגנות תפקיד מוביל בשינוי שיטת המשטר מ[[מונרכיה|מלוכני]]-[[פאודליזם|פאודלי]] למשטר [[פרלמנט]]רי, שבו רוכז עיקר הכוח בידי הבורגנים. [[המהפכה התעשייתית]] אפשרה התעשרות חסרת תקדים של חלקים בבורגנות האירופאית, ויצרה שני תתי-מעמדות: הזעיר בורגנות, כלומר בעלי העסקים הקטנים והמקצועות החופשיים, והבורגנות הגבוהה המחזיקה בבעלות על עסקים גדולים ומנהלת אותם.
אחד המקורות הידועים לתפיסה המודרנית של הבורגנות היא הגותו של ה[[סוציולוגיה|סוציולוג]] והפילוסוף [[קרל מרקס]]. מרקס ראה בבורגנות שלפני המהפכה התעשייתית כמעמד מהפכני המוביל את השינויים בפני החברה המודרנית, וכזה שבזכותו חוותה האנושות קידמה חסרת תקדים. ואולם עם התבססות השיטה הכלכלית הקפיטליסטית התעשייתית, תפסה הבורגנות עמדת כוח והפכה למעמד ריאקציוני ושמרני. כוחה של הבורגנות בא לה מכך שהיא מעמד בעלי הרכוש ואמצעי הייצור, ועושרה נובע מניצול בני מעמד העובדים, ה[[פרולטריון]]. על פי הניתוח של מרקס, העושר של הבורגנות מצטבר וגדל כאשר בעלי אמצעי היצור שומרים לעצמם את הערך העודף הנובע מן הפער בין השכר המשולם לפועל ובין המחיר המבוקש עבור הסחורה בשוק. מכאן יוצא כי אותם פועלים אשר מייצרים את הסחורות משלמים עליהן יותר ממה שהם מקבלים כתמורה לעבודתם, וזהו תהליך של התרוששות הולכת וגוברת.
מרקס ייחל לכך שמעמד הפועלים יתעורר וישתחרר מן הניצול בידי הבורגנות, וכך יחל עידן כלכלי חדש, ששיטתו קומוניזם. על פי תורת ה[[מרקסיזם]], ההתפתחות ההיסטורית ההכרחית תוביל למאבק בין הבורגנות ל[[פרולטריון]], שבו תנושל הבורגנות מנכסיה. נכסים אלו יועברו לבעלות הפרולטריון, אשר יצור לבסוף חברה נטולת מעמדות.
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=בורגנות}}
* קציעה אביאלי-טביביאן, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7942 דמותה של חברה בתהליך תיעוש], באתר מט"ח
| |||