האם גוגל עושה אותנו טיפשים? – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לא נחוץ |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 4:
המאמר נדון בהרחבה ב[[תקשורת המונים|כלי התקשורת]] וב[[בלוגוספירה]], ועורר תגובות מקוטבות. חלק מהדיון התמקד בהעדפה הקיימת לכאורה במאמרו של קאר כלפי [[קריאה|קריאת]] [[ספרות]] [[דפוס|מודפסת]]. לדעת קאר, הקריאה באינטרנט היא בדרך כלל צורת קריאה שטחית, בהשוואה לקריאת [[ספר]]ים מודפסים, שהיא לדעתו דרך קריאה אינטנסיבית ומעמיקה יותר{{הערה|{{cite news |title=The internet shrinks your brain? What rubbish |author=David Aaronovitch |date=2008-08-13 |work=[[The Times]] |url=http://www.timesonline.co.uk/tol/comment/columnists/david_aaronovitch/article4517674.ece |accessdate=2008-12-01}}}}. אחרים התמקדו ב[[האם גוגל עושה אותנו טיפשים?#השפעה על הזיכרון|שאלת השפעת האינטרנט על התנוונות הזיכרון]]. כמו כן, טענו כותבים במגזין המדעי המקוון "Edge", כי האחריות על שימוש מושכל באינטרנט נמצאת בסופו של דבר בידי הפרט.
מחקרים [[פסיכולוגיה|פסיכולוגיים]] ו[[נוירולוגיה|נוירולוגיים]] ארוכי טווח טרם הניבו תוצאות מוחלטות שיאששו את טענתו של קאר, אם כי מחקרים אחדים סיפקו הצצה לתוך הרגלי המודעות המשתנים של ה[[משתמש קצה|משתמשים]] באינטרנט. מחקר שנערך ב[[הקולג' האוניברסיטאי של לונדון|יוניברסיטי קולג']] ב[[לונדון]] טען שצעירים בני ימינו כבר לא קוראים טקסטים אלא רק סורקים אותם. מחקר נוסף שפרסם
==רקע==
שורה 80:
קאר התבסס במאמרו על ה[[פתולוג]] ברוס פרידמן שהתייחס לקושי מתפתח לקריאת ספרים ומאמרים ארוכים, במיוחד ל[[רומן]] "[[מלחמה ושלום]]". מכיוון שבחר להשתמש דווקא בציטוט זה נטען כנגד קאר כי הוא בחר להתמקד בספרות עלילתית בלבד. אחרים טענו כי דברי פרידמן אינם רלוונטיים לסוגי ספרות אחרים, כגון [[ספרות מקצועית|ספרות טכנית ומדעית]], שהפכו להרבה יותר נגישים, ושרבים החלו לקרוא עם חדירת האינטרנט{{הערה|שם=Carr1|{{כ}}{{cite news |title=Why Skepticism is Good: My Reply to Clay Shirky |author=Nicholas Carr |date=2008-07-17 |publisher=Britannica Blog |url=http://www.britannica.com/blogs/2008/07/why-skepticism-is-good-my-reply-to-clay-shirky/ }}}}.
בעל הטור קליי שירקי טען כי הרומן "מלחמה ושלום" ארוך מדי, ולא כל כך מעניין", וכי "יהיה זה קשה לטעון שבעשר השנים האחרונות ראינו ירידה בזמינות או בהבנה של חומר בנושאים מדעיים או טכניים"{{הערה|שם=Shirky1}}. אחדים ראו בדבריו על הרומן דברים על סף ה[[בערות]]. לעומת זאת טען הממציא דניאל היליס כי על אף "שספרים נוצרו לשרת מטרה מסוימת, ניתן לעיתים קרובות לשרת את אותה מטרה באמצעים טובים יותר ... עד כמה שאהבתי את '[[מלחמה ושלום]]', כנראה הרווחתי יותר מצפייה בסדרת הטלוויזיה
סוון בירקרטס הסכים להבחנה שערך קאר בין קריאה באינטרנט לקריאת ספרות, וקבע כי בעת קריאת ספרות הקורא מכוונן בתוך עצמו ונכנס "לסביבה שאין לה כל דמיון לסביבה הבלתי מוגבלת ונעדרת הסיום של [[המרחב הקיברנטי|המרחב הווירטואלי]]", בה הוא מרגיש מקוטע מבחינה פסיכולוגית.
שורה 101:
==המחשות==
[[קובץ:HAL9000.svg|שמאל|ממוזער|100px|ה"עין" האדומה של
קאר מציג במאמר את הדיון על התמיכה המדעית לרעיון שהמעגלים העצביים עשויים להיחווט מחדש, ומביא דוגמה היסטורית המדגימה לכאורה כיצד הושפע ה[[פילוסוף]] [[פרידריך ניטשה]] מהטכנולוגיה{{הערה|{{cite web |title=Friedrich Nietzsche and his typewriter - a Malling-Hansen Writing Ball |publisher=The International Rasmus Malling-Hansen Society |url=http://www.malling-hansen.org/friedrich-nietzsche-and-his-typewriter-a-malling-hansen-writing-ball.html |accessdate=2008-11-26}}}}. החוקר הגרמני פרידריך א. קיטלר טען בספרו "גרומופון, סרטים, מכונת כתיבה", כי סגנון הכתיבה של ניטשה הפך ממעמיק למתחכם יותר לאחר שהחל להשתמש ב[[מכונת כתיבה]]{{הערה|Kittler, Friedrich A. (1999). Gramophone, Film, Typewriter. Stanford, Calif: Stanford University Press. {{ISBN|978-0804732321}}}}. אולם הרעיון שסגנון הכתיבה של ניטשה השתנה לטוב או לרע לאחר אימוץ המכונה שנוי במחלוקת{{הערה|J. C. Nyíri, [http://www.hunfi.hu/nyiri/KRB93_TLK.htm Thinking with a Word Processor]}}, והוצעו הסברים חלופיים לשינויים, ובהם שהדבר נבע מהזדקנותו ומחלתו של ניטשה{{הערה|שם=Esposito}}{{הערה|{{ cite news |title=Will We Let Google Make Us Smarter? |author=Kevin Kelly |date=2008-06-11 |publisher=The Technium |url=http://www.kk.org/thetechnium/archives/2008/06/will_we_let_goo.php |accessdate=2008-11-01}}}}{{הערה|שם=Edge}}.
דוגמה נוספת הובאה מסרטו של [[סטנלי קובריק]] משנת 1968 - "[[2001: אודיסיאה בחלל]]". בסרט מפרק ה[[אסטרונאוט]] דייב באומן בקור רוח את מעגלי הזיכרון במוחו של [[מחשב]]
על רקע זה מציין קאר, כי לאורך ההיסטוריה השתקפה ההתקדמות הטכנולוגית בחידושי מטאפורות המדמות את המוח האנושי לטכנולוגיה, כגון השעון המכני שיצר את הדימוי "כמו שעון" ועידן המחשב שיצר את הדימוי "כמו מחשב". קאר מסכם בהסבר מדוע
==ראו גם==
|