האם גוגל עושה אותנו טיפשים? – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לא נחוץ
אין תקציר עריכה
שורה 4:
המאמר נדון בהרחבה ב[[תקשורת המונים|כלי התקשורת]] וב[[בלוגוספירה]], ועורר תגובות מקוטבות. חלק מהדיון התמקד בהעדפה הקיימת לכאורה במאמרו של קאר כלפי [[קריאה|קריאת]] [[ספרות]] [[דפוס|מודפסת]]. לדעת קאר, הקריאה באינטרנט היא בדרך כלל צורת קריאה שטחית, בהשוואה לקריאת [[ספר]]ים מודפסים, שהיא לדעתו דרך קריאה אינטנסיבית ומעמיקה יותר{{הערה|{{cite news |title=The internet shrinks your brain? What rubbish |author=David Aaronovitch |date=2008-08-13 |work=[[The Times]] |url=http://www.timesonline.co.uk/tol/comment/columnists/david_aaronovitch/article4517674.ece |accessdate=2008-12-01}}}}. אחרים התמקדו ב[[האם גוגל עושה אותנו טיפשים?#השפעה על הזיכרון|שאלת השפעת האינטרנט על התנוונות הזיכרון]]. כמו כן, טענו כותבים במגזין המדעי המקוון "Edge", כי האחריות על שימוש מושכל באינטרנט נמצאת בסופו של דבר בידי הפרט.
 
מחקרים [[פסיכולוגיה|פסיכולוגיים]] ו[[נוירולוגיה|נוירולוגיים]] ארוכי טווח טרם הניבו תוצאות מוחלטות שיאששו את טענתו של קאר, אם כי מחקרים אחדים סיפקו הצצה לתוך הרגלי המודעות המשתנים של ה[[משתמש קצה|משתמשים]] באינטרנט. מחקר שנערך ב[[הקולג' האוניברסיטאי של לונדון|יוניברסיטי קולג']] ב[[לונדון]] טען שצעירים בני ימינו כבר לא קוראים טקסטים אלא רק סורקים אותם. מחקר נוסף שפרסם הקינגס[[קינגס קולג' לונדון|קינגס קולג']] שבלונדון טען כי היכולת השכלית של צעירים הידרדרה בעשור האחרון וכי הם מתקשים להבין רעיונות [[מדע]]יים בסיסיים. בנוסף, ממצאי מחקר שנערך ב[[אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס]] בשנת 2008, שבדק טווח מסוים של פעילויות [[מוח]]יות שהוצגו ב[[הדמיה רפואית|סריקות]] [[fMRI]] כאשר משתמשים ביצעו חיפושים באינטרנט, עוררו תהיות האם הרשת משפרת את היכולת לסנן מידע ו[[קבלת החלטות|לקבל החלטות]] במהירות, או שמא פוגמת באיכות החשיבה{{הערה|שם=Claburn|{{כ}}{{cite news |title=Is Google Making Us Smarter?: UCLA researchers report that searching the Internet may help improve brain function. |author=Thomas Claburn |date=2008-10-15 |work=[[InformationWeek]] |url=http://www.informationweek.com/news/internet/search/showArticle.jhtml?articleID=211200721 |accessdate=2008-11-01}}}}{{הערה|{{הארץ||האינטרנט עושה אותנו טיפשים? להיפך|1.1295153|16.12.09}}}}.
 
==רקע==
שורה 80:
קאר התבסס במאמרו על ה[[פתולוג]] ברוס פרידמן שהתייחס לקושי מתפתח לקריאת ספרים ומאמרים ארוכים, במיוחד ל[[רומן]] "[[מלחמה ושלום]]". מכיוון שבחר להשתמש דווקא בציטוט זה נטען כנגד קאר כי הוא בחר להתמקד בספרות עלילתית בלבד. אחרים טענו כי דברי פרידמן אינם רלוונטיים לסוגי ספרות אחרים, כגון [[ספרות מקצועית|ספרות טכנית ומדעית]], שהפכו להרבה יותר נגישים, ושרבים החלו לקרוא עם חדירת האינטרנט{{הערה|שם=Carr1|{{כ}}{{cite news |title=Why Skepticism is Good: My Reply to Clay Shirky |author=Nicholas Carr |date=2008-07-17 |publisher=Britannica Blog |url=http://www.britannica.com/blogs/2008/07/why-skepticism-is-good-my-reply-to-clay-shirky/ }}}}.
 
בעל הטור קליי שירקי טען כי הרומן "מלחמה ושלום" ארוך מדי, ולא כל כך מעניין", וכי "יהיה זה קשה לטעון שבעשר השנים האחרונות ראינו ירידה בזמינות או בהבנה של חומר בנושאים מדעיים או טכניים"{{הערה|שם=Shirky1}}. אחדים ראו בדבריו על הרומן דברים על סף ה[[בערות]]. לעומת זאת טען הממציא דניאל היליס כי על אף "שספרים נוצרו לשרת מטרה מסוימת, ניתן לעיתים קרובות לשרת את אותה מטרה באמצעים טובים יותר ... עד כמה שאהבתי את '[[מלחמה ושלום]]', כנראה הרווחתי יותר מצפייה בסדרת הטלוויזיה "'[[הסמויה]]'". היליס החשיב את הספר המודפס כ"מכשיר טוב וראוי להערצה", אך שיער שגם לטבליות [[חרס|חימר]] ו[[מגילה|מגילות]] [[פפירוס]]ים היו בזמנו "קסם משלהם". עורך המגזין [[Wired]] קווין קלי סבר כי יש להתנגד לרעיון ש"הספר הוא שיאה של התרבות האנושית". לדידם של קלי, היליס ואחרים, האוריינות הקשורה לספרים מצויה אפוא בנסיגה, אבל בו בזמן מופיעים לצדה סוגים אחרים של אוריינות, כגון אוריינות חזותית ואוריינות משחקית, שמגיעות לרמות גבוהות מאי פעם.
 
סוון בירקרטס הסכים להבחנה שערך קאר בין קריאה באינטרנט לקריאת ספרות, וקבע כי בעת קריאת ספרות הקורא מכוונן בתוך עצמו ונכנס "לסביבה שאין לה כל דמיון לסביבה הבלתי מוגבלת ונעדרת הסיום של [[המרחב הקיברנטי|המרחב הווירטואלי]]", בה הוא מרגיש מקוטע מבחינה פסיכולוגית.
שורה 101:
 
==המחשות==
[[קובץ:HAL9000.svg|שמאל|ממוזער|100px|ה"עין" האדומה של ה[[בינה מלאכותית|אינטליגנציההבינה המלאכותית]] '"האל'" משקיפה על סיפון החללית ב"[[2001: אודיסיאה בחלל]]".]]
קאר מציג במאמר את הדיון על התמיכה המדעית לרעיון שהמעגלים העצביים עשויים להיחווט מחדש, ומביא דוגמה היסטורית המדגימה לכאורה כיצד הושפע ה[[פילוסוף]] [[פרידריך ניטשה]] מהטכנולוגיה{{הערה|{{cite web |title=Friedrich Nietzsche and his typewriter - a Malling-Hansen Writing Ball |publisher=The International Rasmus Malling-Hansen Society |url=http://www.malling-hansen.org/friedrich-nietzsche-and-his-typewriter-a-malling-hansen-writing-ball.html |accessdate=2008-11-26}}}}. החוקר הגרמני פרידריך א. קיטלר טען בספרו "גרומופון, סרטים, מכונת כתיבה", כי סגנון הכתיבה של ניטשה הפך ממעמיק למתחכם יותר לאחר שהחל להשתמש ב[[מכונת כתיבה]]{{הערה|Kittler, Friedrich A. (1999). Gramophone, Film, Typewriter. Stanford, Calif: Stanford University Press. {{ISBN|978-0804732321}}}}. אולם הרעיון שסגנון הכתיבה של ניטשה השתנה לטוב או לרע לאחר אימוץ המכונה שנוי במחלוקת{{הערה|J. C. Nyíri, [http://www.hunfi.hu/nyiri/KRB93_TLK.htm Thinking with a Word Processor]}}, והוצעו הסברים חלופיים לשינויים, ובהם שהדבר נבע מהזדקנותו ומחלתו של ניטשה{{הערה|שם=Esposito}}{{הערה|{{ cite news |title=Will We Let Google Make Us Smarter? |author=Kevin Kelly |date=2008-06-11 |publisher=The Technium |url=http://www.kk.org/thetechnium/archives/2008/06/will_we_let_goo.php |accessdate=2008-11-01}}}}{{הערה|שם=Edge}}.
 
דוגמה נוספת הובאה מסרטו של [[סטנלי קובריק]] משנת 1968 - "[[2001: אודיסיאה בחלל]]". בסרט מפרק ה[[אסטרונאוט]] דייב באומן בקור רוח את מעגלי הזיכרון במוחו של [[מחשב]] בעל [[אינטליגנציהבינה מלאכותית]] בשם '"האל'"{{הערה|שם=Thompson}}. קאר השווה את רגשות ה[[יאושייאוש]] שהביע האל תוך כדי פירוק מוחו, לקשיים הקוגניטיביים שהוא חווה בעצמו עם קריאת טקסטים ארוכים: "גם אני מרגיש שמישהו או משהו מתעסק לי במוח, ממפה מחדש את מעגל מערכת העצבים שלי, ומתכנת מחדש את הזיכרון שלי"{{הערה|שם=coverstory}}. קאר מציין בספרו כי גם [[סרגיי ברין]], אחד ממייסדי [[גוגל (חברה)|גוגל]], עשה שימוש ב'"האל'" כ[[מטאפורה]] ל"מנוע החיפוש האולטימטיבי" בראיון לרשת [[PBS]], וכן בהרצאה שמסר ב-[[TED]]. ברין השווה את השאיפות של גוגל לבנות בינה מלאכותית ל'"האל'", אך פטר את האפשרות שתקלה כמו זו שהובילה את '"האל'" לרצוח את דיירי החללית הבדיונית, עשויה להתרחש באינטליגציהבבינה מלאכותית המבוססת על גוגל{{הערה|Spencer Michaels, "[http://www.pbs.org/newshour/bb/business/july-dec02/google_11-29.html The Search Engine that Could]", The NewsHour with Jim Lehrer, November 29, 2002.}}.
 
על רקע זה מציין קאר, כי לאורך ההיסטוריה השתקפה ההתקדמות הטכנולוגית בחידושי מטאפורות המדמות את המוח האנושי לטכנולוגיה, כגון השעון המכני שיצר את הדימוי "כמו שעון" ועידן המחשב שיצר את הדימוי "כמו מחשב". קאר מסכם בהסבר מדוע '"האל'" מהווה לדעתו מטאפורה מתאימה לטענה שהציג: '"האל'" הראה [[רגש]] אמיתי בשעת פירוק מוחו, כאשר לאורך כל הסרט בני האדם שעל סיפון תחנת החלל נראו כאוטומטים, וחשבו ופעלו כאילו הם שלבים של [[אלגוריתם]]. קאר סבור כי המסר הנבואי של הסרט הוא שככל שיחידים מסתמכים יותר ויותר על מחשבים להבנת עולמם, התבונה שלהם עשויה לההפך למכנית יותר מאנושית{{הערה|שם=Thompson}}{{הערה|שם=coverstory}}.
 
==ראו גם==